הגוף הפיננסי אל-קרד אל-חסן שהותקף בלילה שבין ראשון לשני הוא מהנכסים הכלכליים המרכזיים של חיזבאללה, וסמל לכך שהארגון הקים מיני מדינה עם מנגנונים אלטרנטיביים למדינת לבנון הרשמית. לבנק יותר מ-200 אלף לקוחות ביותר מ-30 סניפים ש-15 מהם ממוקמים בביירות ופרבריה. על פי הדיווח בסוכנות הידיעות הלאומית (NNA) בלבנון הותקפו סניפיו בביירות וכן באזור בקאע ובדרום לבנון. היקף ההלוואות שהעניק הבנק לאזרחי לבנון, בעיקר באזורים שיעים בהם יש תמיכה בחיזבאללה, עמד על יותר מחצי מיליאד דולר בשנה.

בעת שהכין סנקציות נגד האגודה, בשנת 2021, מסר משרד האוצר האמריקאי, כי למרות שאל-קרד אל-חסן מתיימר לשרת את העם הלבנוני הוא למעשה מבצע העברות כספים לא חוקיות. ההערכה היא שהוא משמש להלבנת כספים עבור חיזבאללה וכי דרכו נכנסים ללבנון כספים מאיראן המיועדים לחיזבאללה ומומרים לדולרים בסוריה. "דרך נוספת שזיהינו שמועברים באמצעותה כספים לבנק היא מסלול ישיר על ידי מטוסים מאיראן שנוחתים בלבנון", מתארת ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, כיום סמנכ״ל הרגולציה והציות ב-Rapyd ובשנים 2022-2016 ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. "זה לא בנק, אלא גוף מקביל למה שמוכר בארץ כגמ"ח וכך הוא אינו כפוף לרגולציה המקובלת במערכת הפיננסית. למרות זאת הוא מתנהל לגמרי כבנק ונותן היקף עצום של שירותים פיננסיים - משכורות, הלוואות ושמירת כספים".

הערכה: תקיפת הבנק לא תמוטט את חיזבאללה בטווח הארוך

לכאורה, לא ברור מה הטעם בהפצצת הסניפים הפיזיים של בנק בעולם המודרני שבו מרבית הנכסים למעשה נשמרים במערכות אלקטרוניות ואינם פיזיים. "מכיוון שמדובר בארגון טרור תחת סנקציות, הוא אינו יכול להתנהל במערכות בנקאות אלקטרוניות בין לאומיות כמו סוויפט ואחרות ונדרש להחזיק נכסים פיזיים כמו טונות רבות של זהב ותכשיטים, אותם מקבל הבנק כפיקדון בעת מתן הלוואות", מסבירה ד"ר ווגמן-רטנר. "היקף הפגיעה לא ידוע כעת אך אני לא משוכנעת שזה ימוטט את חיזבאללה וסביר כי הנכסים כבר הוחבאו במקומות נוספים".

אפקט ההפתעה של תקיפת מוסד פיננסי של ארגון טרור כבר נוצל על ידי ישראל מול חמאס בשנת 2008 ולכן ניתן לשער שחיזבאללה נערך לאפשרות זו. לדברי ד"ר ווגמן-רטנר, "ישראל תקפה ב-2008 את 'הבנק הלאומי האסלאמי' של חמאס בעזה' ותקפה אותו שוב במבצעים הבאים. התקיפה הראשונה הפתיעה במיוחד את חמאס והובילה לעיכוב משמעותי בפעילות הארגון. היא בוצעה בשעה שבבנק היו מוחזקים מאות מיליוני דולרים במזומן. התקיפה הנוכחית כן תפגע בטווח הקצר והבינוני ביכולת השיקום והתאוששות של ארגון חיזבאללה, תהליך שעולה כסף רב".

לתקיפה כן יש אפקט סמלי ותודעתי. כמו שתקיפת הביפרים פגעה בתחושת הביטחון של אנשי חיזבאללה והעדה השיעית, התקיפה הנוכחית נועדה לערער את הביטחון הכלכלי שהעניק ארגון הטרור לאנשיו עד היום. "בסיס המימון של ארגון הטרור הוא 750 מיליון דולר בשנה שמגיעים מאיראן" מעריכה ד"ר ווגמן-רטנר. "לצד זה הארגון מפיק הרבה רווח מפעילות בלתי חוקית של סחר בסמים בדרום אמריקה וסחר ביהלומים לא חוקיים בדרום אפריקה.

"ישראל מאמינה בלהילחם בטרור דרך הכסף, האתגר הוא שכספי הטרור לא בשטח ישראל ויכולתה לפעול לבד מוגבלת", מוסיפה ד"ר ווגמן-רטנר. "ישראל זקוקה לקואליציה עם מדינות אחרות, היא מעבירה מידע לגופי פיקוח וכן באופן ממוקד לגופים פיננסיים שמוחזקים אצלם כספי טרור".

נזק המלחמה ללבנון – מיליארד דולר לפני התמרון

התקיפה של מטרות כלכליות הגיעה לאחר שמומחים, פרשנים וגם שר הביטחון לשעבר גנץ קראו בחודשים האחרונים למדינת ישראל לפגוע כלכלית בלבנון, למשל דרך פגיעה בתשתיות המדינה. לבנון מצויה כבר במשבר כלכלי עמוק, כאשר בשנה שעברה קצב האינפלציה השנתי במדינה הגיע ל-221.34%, שער הלירה הלבנונית ירד בשנה האחרונה ב-83.15% ובשל מחסור בדלקים וגניבות חשמל מהמערכת הציבורית בחלק ניכר מהיממה לא זורם חשמל לבתים.

לדברי פרופ' אייל זיסר מאוניברסיטת תל אביב, "ערב התמרון הקרקעי הנזק לכלכלת לבנון הוערך בכמיליארד דולר. הנזק כעת כבר משמעותי הרבה יותר. מעבר להרס באזורים שמתקיפים המדינה הלבנונית במידה רבה משותקת - מערכת החינוך לא נפתחה והיכולת לייבא מסוריה מוגבלת עקב פגיעה במעברי הגבול. מאז פרצה המלחמה, התיירים שהיו מקור הכנסה מרכזי בלבנון לא מגיעים. כמו כן, האזור העיקרי שנפגע במלחמה עד כה הוא דרום לבנון, אזור חקלאי שמספק מזון ליתר המדינה". מקור הכנסה חשוב נוסף עבור חיזבאללה בלבנון הוא גידול סמים, הארגון הקים אסם סמים מהגדולים בעולם באזור הבקעה. 

פרשת השחיתות שהסעירה את הכלכלה הלבנונית והמשבר המעמיק

מעמדה הכלכלי של לבנון שהיוותה בעבר שער עבור המערב לסחר עם מדינות ערב במזרח התיכון, החל להידרדר כבר במלחמת האזרחים שפרצה בארץ הארזים בשנת 1975. לאחרונה, משבר כלכלי שפרץ בשנת 2019 החריף את המצב עוד יותר. התוצר המקומי הגולמי בשנת 2019 היה כמעט 52 מיליארד דולר והוא נחתך לכ-21 מיליארד דולר בשנת 2021. המדינה נכנסה למשבר נזילות, מצב בו כלכלת לבנון לא מסוגלת לעמוד בחובותיה. המשבר הוחרף על ידי הפיצוץ בנמל ביירות בשנת 2020 שגרם לנזק המוערך ב-15-10 מיליארד דולר ומשבר קורונה. 

רבים תולים את האשם במשבר הנוכחי במי שהיה במשך 30 שנה נגיד הבנק המרכזי בלבנון, ריאד סלאמה. בתחילת החודש שעבר הוא נעצר בביירות בלחץ גרמניה וצרפת שהוציאו כנגדו צווי מעצר בין לאומיים והואשם במעילה. על פי האישום הוא צבר יותר מ-110 מיליון דולר במעשי פשיעה כלכלית דרך חברת  אופטימום אינווסט. אישומים קודמים קשורים לחברה בשליטת אחיו של סלאמה, ראג'ה, שעל פי ארה"ב שימשה את שני האחים לגנוב לכיסם 330 מיליון דולר מכספי ציבור. 

 

משבר כלכלי בלבנון: הרחובות בוערים (צילום: רויטרס)
הפגנות בעקבות המשבר הכלכלי בלבנון, ארכיון |צילום: רויטרס

"בעבר היו ללבנון בסיסים כלכליים איתנים", מתאר פרופ' זיסר. "הייתה לה מערכת בנקאות מאוד מפותחת ובעולם הערבי ידעו שניתן לסמוך על הבנק הלבנוני. אלא שלמעשה אין מדינה לבנונית, זו מסגרת חיצונית חלשה ורופפת שמאפשרת לכמה משפחות להמשיך לנהל את ענייני העדות השונות ומי שתלוי בהן. כל הפוליטיקאים באים מאותן משפחות, כל המשרות הכלכליות מאויישות על ידיהן. מדובר במשפחת ג'ומייל הדרוזית, המשפחות מיקאתי וכראמי מהעיר טריפולי, משפחת חרירי מצידון, משפחת ג'ומבלאט הדרוזית וכמה משפחות נוספות". 

ללא קשר לתקיפות צה"ל, מכה נוספת צפויה לענף הבנקאות הלבנוני כבר בימים הקרובים. בעיתונות הכלכלית בעולם דווח כי יתכן שה-FATF, כוח משימה בין לאומי למאבק בהלבנת הון ומימון טרור שהקימו מדינות ה-G7, יכניס את לבנון לרשימה האפורה של מדינות המעורבות במימון טרור כבר ב-25 באוקטובר לאחר בדיקה שקיים הארגון בשנה האחרונה. 

 האם פגיעה קשה בכלכלה הלבנונית תוביל להתקוממות?

מצבו של הלבנוני הממוצע כבר גרוע, כאשר אחוז האבטלה במדינה הגיע ל-29.6% בינואר 2022, מצב בו כמעט שליש מכוח העבודה מובטל. "בעקבות המלחמה נעקרה 20% מאוכלוסיית לבנון מביתה", מעריך פרופ' זיסר. "הדרום נטוש לגמרי ואולם בביירות שדה התעופה עובד, תחנות כוח בלבנון מתפקדות, בחלק מהאזורים מתקיימים קשרים כלכליים. לבנון מומחית בניהול מלחמה במקום אחד והחגיגות נמשכות במקום אחר - בחלקים בביירות ובצפון לבנון". 

לא ניתן להתעלם מכל שהנזקים הכלכליים מראים אותותיהם על האוכלוסייה בלבנון. ״על פי ההערכות 400 אלף פליטים סורים שברחו למדינה במלחמת האזרחים חזרו לסוריה ומספר דומה של תושבים בלבנון עזבו לחו"ל", מתאר פרופ׳ זיסר. ״כל מי שמשכיל או יש לו אפשרות כלכלית עוזב. הכסף שאיראן מעבירה לחיזבאללה, מאות מיליוני דולרים בנוסף לנשק, מסייע להחזיק חלק מהאנשים בלבנון. כך למשל פעיל זוטר בחיזבאללה מקבל משכורת גבוהה יותר מאשר מפקד גנרל בצבא לבנון״.

פרופסור אייל זיסר (צילום: חדשות 12)
פרופ' אייל זיסר|צילום: חדשות 12

למרות שיש בלבנון עדיין מי שיש להם מה להפסיד ועל אף הניסיונות האמריקאים לנצל את המומנטום של ההצלחות המבצעיות הישראליות בשבועות האחרונים למינוי נשיא חדש בלבנון - פרופ' זיסר מצנן את ההתלהבות. את הרעיונות לעודד הפיכה שלטונית במדינת לבנון ולהביא גורמים מקומיים לצאת נגד חיזבאללה הוא מכנה "הזוי". "הנשיא נבחר בפרלמנט ושם יש צירים של חיזבאללה וצירים של מפלגות אחרות שמשתפות פעולה עם חיזבאללה", הוא מסביר. לנביה ברי, יו"ר הפרלמנט הלבנוני וראש תנועת "אמל" השיעית הנחשבת מתחרה לחיזבאללה בייצוג העדה, חסר כוח צבאי וזיסר לא מעריך שיוכל לצאת נגד חיזבאללה, שלו עדיין עשרות אלפי לוחמים. "לא יהיה מאושר מברי אם נפגע בחיזבאללה", אומר פרופ' זיסר. "אך לצערי אם לא נגיע לכל מקום בלבנון ונחסל עד אחרון אנשים חיזבאללה, אף אחד בלבנון לא יעשה מעשה ויוביל הפיכה בעצמו".