נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הטיל אתמול (רביעי) מכס אחיד של 10% על ייבוא משורה ארוכה של מדינות. למכס זה הוסיפה ארה"ב מס ייעודי לכל מדינה, לפי השיעור שלכאורה אותה מדינה מטילה על הייבוא מארה"ב. ישראל קיבלה תוספת של 7% ל-17% בסך הכל - נמוך בהרבה מסין, עם מכס של 54% ומעט פחות מהאיחוד האירופי (20%), יפן (24%) והודו (26%).
"ישראל הופתעה מאוד מהכרזת טראמפ", אומרת ל-N12 Business איילת עו"ד איילת יצחקי, שותפת מיסים עקיפים בפירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO. "ההחלטה מאוד מפתיעה מאחר שהיא מבוצעת למרות הסכם סחר חופשי בין ישראל לארה"ב, ובמצב שבו אי אפשר לקבוע שישראל נהגה בחוסר הגינות בסחר מול ארצות הברית. רוב המוצרים המיובאים מישראל לארה"ב לא היו חייבים במכס, למעט כמה מוצרי מזון מאוד ספציפיים. גם את מעט המכסים שהיו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מיהר לבטל לפני כיומיים, במהלך שלא הצליח בינתיים לשנות את ההחלטה האמריקאית.
היקף יצוא הסחורות מישראל לארה"ב עמד ב-2024 על כ-17.5 מיליארד דולר. המהלך האמריקאי אמור להתבצע בשתי פעימות: ב-5 באפריל יוטל מכס גלובלי על כלל היבוא לארה"ב בשיעור של 10%, למעט קנדה ומקסיקו וב-9 באפריל יתווספו מכסים ספציפיים לכל מדינה ומדינה. ארה"ב לא העלתה בשלב זה את המכס על תרופות, שבבים ומינרלים, אך ממשל טראמפ שומר לעצמו את הזכות לעשות זאת בהמשך השנה.
"אין באמת עילה אמריקאית לפגוע בתנאים המועדפים של ישראל, בהתאם להסכם בין המדינות. מה גם שישראל מייצאת לארה"ב בעיקר מוצרים עתירי יידע, מוצרים ביטחוניים ותרופות - ופחות מוצרי צריכה. אין חוסר הדדיות מצד ישראל בייצוא המוצרים האלו. אם טראמפ ניסה להשוות תנאים, זה ממש לא תופס לגבי הרוב המוחלט של הייצוא מישראל לארה"ב", אומרת יצחקי.
סיבה לחרדה?
המהלך של טראמפ הוביל גם לירידות חדות בשווקים על רקע הציפיות להשלכות חמורות ברמה הגלובלית. למרות זאת, לדברי אורי מושקוביץ, מנכ"ל משותף של סוכנות הביטוח הילית קפיטל, מומלץ להימנע מצעדים פזיזים והסטה מאסיבית של השקעות. "התגובה המיידית של השווקים לצעדים כאלו, ובצדק, הן חרדות ודרסטיות אלא שלרוב הן מתמתנות ולאורך זמן גם חל תיקון כלפי מעלה. לכן, בדומה לכל אירוע כלכלי כזה מומלץ שלא להגיב בבהלה, לבחון את הדברים לאורך זמן ולהסתכל בצורה שקולה ומאוזנת על הדברים", הוא מסביר.
לפי מושקוביץ, להשפעה של צעדים כאלו עשויה להיות השפעה גם על חברות ברמה הספציפית ובהתאם ניתן יהיה לדייק את ההשקעות עוד יותר. "משקיעים שחוששים מסיבה כזו או אחרת או רוצים לגדר סיכונים יכולים לנקוט במדיניות של פיזור השקעות – כולל אג"ח, מניות בינלאומיות ונכסים בלתי סחירים".
איום והזדמנות
האם ההחלטה היא בגדר סוף פסוק? יצחקי משוכנעת שלא. "טראמפ שמר לעצמו אפשרות להגדיל עוד יותר את המכסים למדינות שיעזו לנקוט בצעדי תגמול, אבל גם להקטין את המכסים למדינות שיציעו לארה"ב הסדרים מיטיבים", היא אומרת. "אפשר להניח שעוד נראה כאן משא ומתן, הדברים לחלוטין אינם סופיים".
מי ייפגע מהמהלך במשק הישראלי?
"מוצרי טכנולוגיה מתקדמים בהחלט עלולים לפגוש את המס החדש. אנחנו מדברים בין השאר על מכשור חשמלי ומכני, מוצרי גומי ופלסטיק - צפויים להיפגע גם. במוצרי מזון ממש צריך לעבור מוצר אחר מוצר, ולראות איזה מוצרים נפגעים ואיזה לא".
יש גם מי שמרוויח מהמהלך, מנקודת המבט הישראלית?
"כמה מדינות ייאלצו להתחיל להתמודד עם מכסים בשיעור של יותר מ-30% ואף יותר מ-40% - ומולן ייפתח לישראל יתרון יחסי בייצוא לארה"ב. עם זאת, מול רוב המדיניות לא יהיה לישראל יתרון משמעותי, ולכן אני צופה שאנשי האוצר יתחילו באופן מיידי לנסות להוכיח לאמריקאים שאין חוסר הוגנות בסחר איתם. הם יראו להם, לדוגמא, שמס קנייה שחל בישראל על ייבוא של מוצרים מסוימים, חל גם על ייצור מקומי. אני מקווה שבסופו של המו"מ נחזור לסטטוס קוו שהיה ביחסי המסחר ישראל-ארה"ב ושיצר כאן הזדמנויות ייצור והשקעה".
פתח עתידי לצרות?
עו"ד יצחקי מציעה להתבונן בנקודה מעניינת שעולה מההחלטה האמריקאית. "המכסים יחולו רק על חלקים שאינם אמריקאים במוצר. זאת אומרת שאם לדוגמא 20% מערך המוצר באים ממקור אמריקאי, המכס יוטל רק על הערך שמעבר לו. כלומר, נוצר כאן תמריץ לייצר לפחות חלק מהמוצר בארה"ב. מי שיעשה את זה, המכס על מוצריו יופחת".
האם חברות ההיי-טק, שרבות מהן שקלו ממילא להעביר את פעילותן לארה"ב בימי השיא של המהפכה המשפטית, יקבלו עכשיו סיבה טובה נוספת לעשות זאת? נצטרך לחכות ולראות. ההשלכות על הכלכלה הישראלית, אם וכאשר תתחיל הגירה כזו, עלולות להיות דרמטיות.