אגרת הגודש שהוטלה בינואר השנה בניו יורק הצליחה להפחית את התנועה במרכז העסקים של התפוח הגדול ב-7.5% בתוך שבוע בלבד. בשנת 2027 צפוי המודל שאומץ גם בכמה ערים מרכזיות באירופה, לנחות בגוש דן בדמות אגרה של עד 37.5 שקלים ליום לרכב פרטי (יקרה מהאגרה הניו-יורקית של 9 דולר). ואולם, כלל לא בטוח שהפתרון מתאים לישראל, שבה החלופות לרכב הפרטי נתקעו גם הן בדרך.
"אנשים לא יעשו את הצעד הראשון לעבר תחבורה ציבורית", מעריך הכלכלן ההתנהגותי פרופ׳ גיא הוכמן מאוניברסיטת רייכמן. "עבדתי לא מעט עם משרד התחבורה תחת שלוש ממשלות והגענו למסקנה שלא כדאי לנסות אפילו לשווק את התחבורה הציבורית כל עוד השירות, הזמינות והפריסה מייצרים חוויה שלילית. גם אם נציע נסיעות בחינם, אנשים יתאכזבו מהשירות ולא יחזרו". חשוב לציין, שהממשלה מתכננת להחיל את האגרה לפני השלמת הקו הסגול של הרכבת הקלה, שיחבר את בקעת אונו לתל אביב והקו הירוק שיחבר את ראשון לציון והרצליה.
על פניו מטרופולין שבו אין תחבורה ציבורית אמינה ותדירה היה אמור להוות לכל הפחות כר פורה להתפתחות של תרבות נסיעה שיתופית. עם זאת, תל-אופן בגלגולו הקודם סבל מהידרדרות ביקושים (שמייחסים בעירייה לכשלים בתפעול) ומיזם הנסיעות השיתופיות המסובסד "באבל" סיים את דרכו בשנת 2022 משלא עמד ביעדים. שני פתרונות שרדו עד כה את מבחן הזמן: רכבים וקורקינטים שיתופיים. פרויקט אותוטל שסובסד מכספי העירייה הראה בשנה שעברה צמיחה מרשימה של 8% במספר הנסיעות שבוצעו. אך, יש לו עדיין רק 15 אלף מנויים וכמה אלפי משתמשים קבועים, טיפה בים 300 אלף העובדים שנכנסים לעיר מדי יום ויותר מ-90 אלף התושבים שיוצאים ממנה. זה משאיר אותנו עם הכלים הדו-גלגליים השיתופיים שעושים להערכת העירייה בין 30 ל-35 אלף נסיעות ביום, נתון זהה לזה שקיבלנו מהעירייה לפני כשנתיים.
שמתם לב שיש פחות קורקינטים? תל אביב שמה ברקס
7 שנים אחרי שהתגלגלו לחיינו בסערה הקורקינטים החשמליים השיתופיים, אחד מפתרונות התחבורה השיתופית המבטיחים ביותר מקרטע. "קראו לי מלכת קורקיניסטן ונדמה היה שמערכת הבחירות תהיה סביב הקורקינטים", משחזרת מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה. "אני עומדת באמונה שלמה מאחורי עידוד הרכיבות בעיר ורואה את תל אביב כעיר אופניים". למרות זאת, החליטה עיריית תל אביב להפחית בפועל את כמות הקורקינטים בעיר בשנתיים האחרונות. בראשית 2023 פעלו בעיר 5 חברות קורקינטים, כל אחת עם היתר להפעיל עד 1,800 כלים. במהלך אותה שנה הודיעו החברות Tier ו-Wind שהן מפסיקות לעבוד בתל-אביב, בעירייה לא חילקו מחדש את המכסות שלהן ומספר הכלים ירד בפועל ללא יותר מ-5,400. האם זה מספיק? תלוי את מי שואלים.
"הכמות מספקת מענה מיטבי לצורכי העיר", סבורה להבי. "יש לנו בקרה בזמן אמת על השימוש בכל כלי וכמה נמצאים בכל חניה. אם נחשוב שיש חניות ריקות ועודף ביקושים, למשל אם התיירות תחזור, נשקול את זה (מספר הכלים) מחדש".
אך אם שואלים את רן ברודר, מנכ"ל חברת הקורקינטים השיתופיים Bird שהייתה הראשונה להיכנס לישראל, מקבלים נתונים שונים. "יותר מ-90% מהכלים שלנו בתזוזה לאורך היום", הוא אומר. "אנחנו חושבים שיש צורך בכלים נוספים ובאותה עת מתחייבים ומוכיחים שמירה על הסדר הציבורי. אפשר להרחיב את השירות בעיקר באזורי ביקוש גדולים. אזורי הביקוש כוללים בין היתר אזורי תעסוקה כמו מידטאון ודרומה, מנחם בגין, עזריאלי, שרונה, יצחק שדה, יגאל אלון, מגדלי אלקטרה ועד אזור רוטשילד, לצד אזורי בילוי נוספים. אנחנו מזהים צורך בכלים נוספים גם בקרבה לתחנות הרכבת הקלה, כמובן שיש להוסיף כלים באופן מחושב. הכל זה משחק של זמינות ואם אין קורקינט בחניה, המשמש שוקל אלטרנטיבות".
"עוד השנה - אופניים חשמליים שיתופיים"
למרות הצמצום במספר הכלים השיתופיים, בעיריית תל אביב כן מרחיבים את תשתיות הרכיבה. לפי נתונים שמסרה עיריית תל אביב ל-N12 Business, היא סללה 53 ק"מ של שבילי אופניים מאז 2020, שהביאו את ההיקף הכולל של רשת שבילי האופניים בעיר ל-185 ק"מ. "התוספת המשוערת בכל שנה מעכשיו תהיה כ-20 ק"מ", מבטיחה להבי. "את תקופת הקורונה ניצלנו להאצת עבודות אבל במהלך המלחמה נוכח ירי הרקטות, בריחת הפועלים הסינים והאיסור על כניסת פועלים פלסטינים, היה עיכוב. כעת אנו חוזרים להאיץ את העבודות ומנסים להדביק את העיכובים. פרויקט אופנידן הולך ומושלם (תוכנית ליצירת רשת שבילי אופניים בין-עירונית בגוש דן). בתוך העיר נראה בשנתיים הקרובות שבילי אופניים חדשים בצירים מרכזיים ולצד מסילות הרכבת הקלה, למשל באלנבי, בן יהודה, ארלוזרוב ואבן גבירול".
אם אתם שואלים את עצמכם עבור מי נסללים כל אותם שבילי אופניים, אז עיריית תל-אביב חוזרת ומהמרת על אופניים. כבר לפני שנתיים דיברו בעירייה על מעבר מקורקינטים לאופניים חשמליים וכעת מבטיחים לקדם את המהלך. "יש מורכבות משפטית, אנחנו בוחנים אם לצאת במכרז או להוסיף תנאי בקול קורא, נדע זאת עד סוף השנה", מתחייבת להבי. "אופניים, בין אם חשמליים או מדוושים, נותנים יותר ביטחון לרוכבים וביניהם גם לרוכבים מבוגרים". בחברת Bird אישרו כי הם בוחנים את נושא האופניים החשמליים.
באוקטובר אשתקד, שלושה חודשים אחרי שנכנסה לתוקף התקנה המחייבת קורקינטים חשמליים לשאת לוחית רישוי, אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת לפקחים עירוניים לאכוף את התקנה. מאות מצלמות המאפשרות אכיפה אלקטרונית פזורות ברחבי הרשויות המקומיות, עשרות מהן בתל אביב לבדה. אלא שעד עתה, חצי שנה לאחר ההחלטה, העיריות עדיין לא החלו לאכוף עבירות תנועה באמצעים אלקטרוניים. בהתחלה דובר על תקלה טכנית, אלא שאם חלוף הזמן מתברר שאין כרגע נכונות לבצע אכיפה. "כדי שלא נחיל את האכיפה על שומרי חוק ונחוס על בריונים, האכיפה מתמקדת כרגע בעבירה של היעדר לוחית רישוי", מסבירה להבי את פני הדברים. "כשנגיע למצב שלא רק למחצית מהכלים הפרטיים יש לוחית אלא ל-90%, אז נתחיל באכיפה אלקטרונית הוגנת. בינתיים אנחנו אוכפים את העבירה של העידר לוחית רישוי או לוחית לא תקינה ונתנו על כך כבר 1,200 קנסות".
בחברת Bird חוששים מהיום שבו תחל האכיפה האלקטרונית. "המחוקק השווה אותנו לחברות ליסינג, כך שקנסות המושטים עלינו מוגדלים פי 4, אם קנס על אי חבישת קסדה הוא 1,000 שקלים אז בכלי שלנו הוא 4,000" (הקנס המוגדל מוטל על החברה ולא על הרוכבים עצמם, כ"ל), מסביר ברודר. "בניגוד לחברת ליסינג אין לנו קשר ישיר או מפגש עם המשתמש וכל קנס כזה שלא נוכל להעביר הלאה יפגע ברווחיות. הקורקינטים השיתופיים הם עסק מבוסס טכנולוגיה אבל מאוד תפעולי עם שולי רווח נמוכים. זה מעמיד את הענף בסכנת קריסה, אבל אני מאמין שהרשויות יבינו שזה שירות שהם רוצות ביקרו ויפעלו בהתאם".
בכל זאת, ישנם גם סימנים חיוביים. מנתוני חברת Bird עולה שבכל שנה ישנו גידול של כ-20% בכמות הנסיעות הבין-עירוניות בקורקינטים השיתופיים וכן שטווח גילאי המשתמשים הולך ומתרחב. החברה צפויה להשיק בשבועיים הקרובים פיילוט בהרצליה עם כ-100 מקומות חניה וכמה מאות כלים ומצויה בשיח עם עוד כמה ערים בשרון ובשפלה. לאחר ש-Bird העולמית פשטה את הרגל בשנת 2023, החברה עברה תהליך הבראה וכבר ב-2024 דיווחה על שנה רווחית ראשונה עם רווח תפעולי תזרימי של 19.2 מיליון דולר, גם בישראל החברה רווחית כיום.
האם נצא מהפקק?
בהיעדר אלטרנטיבות שקיימות בערים אחרות בעולם, אגרת הגודש לא תוציא את גוש דן מהפקק. "זה יהיה כמו עוד מס", מעריך פרופ׳ הוכמן. "בני אדם שופטים כל דבר דרך רווח והפסד והם מודדים את הערכים האלו ביחס למצב הקיים, כך אנחנו לומדים מתורת הערך של דניאל כהנמן (חתן פרס נובל). בשבוע שבועיים הראשונים זה יעשה רעש, אחר כך ובהיעדר אלטרנטיבות אנשים יתרגלו ואגרת הגודש תהפוך לנקוד הייחוס. המחקר שלי של פרופ׳ עידו ערב הראה כי מערך של תמריצים קטנים עובד טוב יותר מעונשים כדי ללמד אנשים מה ההתנהגות הרצויה. התמריצים יכולים להיות למשל הנחות קטנות בעסקים בעיר וכך לייצר רווח כפול. אם בכל זאת בוחרים בענישה, יש להשתמש בעונשים הניתנים בתידרות גבוהה ולא בעונש קבוע כמו העלאת מחירי הדלק או אגרת גודש".
ועדיין, בעיריית תל-אביב משוכנעים שההקלה בפקקים קרובה מאי פעם. "כשנשלים את תוכנית האופניים, הרכבת הקלה ושיפור מערך נתיבי התחבורה הציבורית, תל-אביב תהיה הראשונה מכל ערי ישראל שתצא מהפקקים", אומרת להבי. "לא סתם בחרתי בתיק התחבורה בפעם השלישית, זה יקרה עד סוף הקדנציה".