תמיר איבגי ז"ל, תלמיד כיתה ג' שלמד בבית הספר שפריצק נפטר אתמול מסרטן. זהו הילד החמישי שמת בבית הספר מסרטן בתוך עשר שנים. קדמו לו טל אביטבול, תמיר אוחנה, רעות צבאן וחי רפאל נגאוקר שכבר היה חולה כשהגיע לבית הספר.
מנהלת בית הספר למודת ניסיון מר, אבל מבקשת לשמור על פרופורציות. "התחושות הן לא קלות", אומרת דליה בז'יז'ינסקי. "הזמנו את כל הבדיקות ואת כל הגופים שמוסמכים לעשות את הבדיקות האלה, כולל חברות פרטיות, ולא נמצא שום ממצא שמסכן את הצוות או את הילדים".
בניסיון להרגיע את הילדים, הזמין ועד ההורים גם בודק פרטי. "הילדים שלנו מגיעים הביתה ולא יודעים מה לעשות" אומרת קרן מדר, אם לתלמיד בבית הספר. "הם רוצים מצד אחד ללמוד פה, מצד שני הם מפחדים. עשינו את כל הבדיקות על ידי בודק מוסמך הכי מקצועי שיש. והבדיקות הראו שאין פה שום קרינה".
התושבים: אנטנות סלולריות גרמו לתחלואה
אבל בשכונה מסרבים לחשוב שזה סתם אוסף מקרים. ברחוב פרדס מרגישים חסרי אונים. בתוך אחת הדירות ברחוב, שנשכרה על ידי חברת סלולר, הותקנו אנטנות סלולריות - זה, לדעתם, הגורם למקרי הסרטן הרבים ברחוב.
"בעלי נפטר מסרטן לפני שנה וחצי, יש לנו עוד שכן שנפטר באותה התקופה, יש עוד ילדה שנפטרה לפני פחות משנה", מספרת ג'ינה פלד, תושבת שכונת הפרדס שבעלה מת מסרטן. "כשבעלי היה על ערש דווי, הוא אמר לי בזו הלשון: אני רוצה שתבטיחו לי שאתם עוזבים את הבית הזה".
דיירת אחרת ברחוב, חנה ועקנין כועסת על השכרת הדירה לחברה סלולרית. "הדייר שהשכיר מקבל 3,000 דולרים בחודש. בחלום שלו הכי ורוד שלו, הוא לא חשב לקבל את הסכום הזה. אכפת לו שמישהו אחר עוד מישהו ימות?".
"כל הזמן חיים בפחד"
עלינו לראות את הדירה. רעש של מכשירי חשמל בוקע מהדירה. יונים מוצאות במקום את ביתן, לא שכנים שהייתם רוצים בבית ממול. "פה אני ישן,וכאן מאחורינו, בקיר,יש את האנטנות. וזו הרגשה לא טובה. פחד כל הזמן, חיים בפחד", מספר עמית חיון שמתגורר בדירה סמוכה.
במשרד הבריאות אמרו לנו שהם בדקו ברשם הסרטן, מספר החולים באזור הוא כמו בכל הארץ, וכי אין לבדוק בית ספר אחד, אלא את כל בתי הספר באזור. כנראה, עד שלא יוכח אחרת,יישאר הנושא הזה בגדר תעלומה כואבת.
