חמש שנים עברו מאז שיגע את ישראל, עמד על הבמה מול אלפים וזכה בתואר "הכוכב הנולד". חמש שנים עברו, ונדמה שכבר שכחנו מי היה ג'קו אייזנברג, שמיד לאחר זכייתו נעלם לתהומות הנשייה. "אני כאן כבר מעל שנה", אמר אייזנברג אותו פגשנו במקרה ברחובות אמסטרדם, מוכר בקופי-שופ מקומי.
"הגעתי לכאן בחוסר אנרגיות מוחלט", הוסיף, "חוסר רצון ליצור, לכתוב או בכלל לתקשר עם אנשים. קיבלתי פצצה בארץ". את הפצצה, קיבל אייזנברג ארבעה ימים בלבד לאחר שנגע בשמיים. בריאיון לאחד העיתונים השפריץ יהירות לכל הכיוונים - והעיקר סיפר שלא שירת בצה"ל.
באותם ימים, שאחרי מלחמת לבנון השנייה, אייזנברג לא בא לנו טוב. אבל לא רק לנו, גם לתקשורת, ולראשי רשויות מקומיות שקראו להחרים אותו. "אני לא יכול להתעלם מהזעזוע", נזכר, "שיחקתי אותה מנסה להתמודד. ואיך אומרים, דברים שרואים משם לא רואים מכאן" - אמר אייזנברג, ונסע לאמסטרדם.
"אני מוכר סנדוויצ'ים"
"זה היה מצחיק בהתחלה, שבאו לכאן ישראלים וגילו שג'קו אייזנברג מוכר להם חשיש. הם ביקשו להצטלם איתי, ואני בהתחלה קצת הובכתי מזה. אחרי מחשבה קצרה הבנתי שאני עובד בעבודה לגיטימית שלא מחייבת אותי להתעסק בדברים האלה. אני עושה את העבודה שלי והולך הביתה, ממש כמו מוכר סנדוויצ'ים", כך מתאר אייזנברג את סדר יומו החדש.
ממקום מושבו שבאמסטרדם, שמח אייזנברג לראות בחודשים האחרונים את ההתעוררות של המחאה החברתית, ובמיוחד שמח מהעובדה שמנהיגת המהפיכה, כמוהו, לא שירתה בצה"ל. "אני מדבר מפה עכשיו אבל אני מת לחזור, לתת בראש ולהופיע - הלוואי שיהיה מי שירצה לעבוד איתי", סיכם אייזנברג.
