דני ליטני מתחרש. לזמר עם הקול העמוק והחם גם מכשירי השמיעה כבר לא עוזרים, והוא מתקשה לשמוע גם את ילדיו. הקהל שומע אותו היטב אך הוא לא שומע כמעט דבר. איך זה להיות זמר חירש?
"זה לא שאני לא שומע אותך, אני לא מבין אותך", אומר דני ליטני כשאני מתחיל את הריאיון עימו. בימים אלו דני ליטני שומע מעט, אם בכלל. איך כותבים מוזיקה אם לא שומעים? "זה די קשה להבין את הקטע הזה. מוזיקה זה דבר שרץ בראש. יש לי בעיה להעביר את זה הלאה, כשאני מנגן את התו הוא לא משתנה לי, זה כל הזמן נשמע לי אותו אקורד, רעש".
בגיל 68 המוזיקאי דני ליטני מתחרש. למוזיקאי זה כמו מוות איטי. "זה מדכא נורא, אני לא אגיד שלא. בהתחלה לא חשבתי שזה בעיה, אחר כך זה נהיה יותר חמור ויותר חמור. הבנתי שאני נהיה חירש. אני בן אדם שאוזניים זה הכל. הייתי מוכן להיות עיוור ולא חירש, אני מוכן להחליף מחר. מוזיקה זה החיים שלי".
הוא עדיין מופיע, אבל לא שומע לא את הנגנים ולא את עצמו. "באוזן שמאל אני שומע כל הזמן מוזיקה. ומה אני שומע? שירי פלמ"ח. הכל שירים מהעבר. אירועים חברתיים זה כבר לא בשבילי. גם לדבר בטלפון זה מאוד קשה לי. ארוחה של חמישה אנשים זה כמו כלא".
על השאלות הייתי צריך לחזור כמה פעמים ולהיות בטוח שהוא הבין את השאלה. "מדי פעם תוקף אותי דיכאון קל. אני מכיר אנשים שעובדים במוזיקה שאם היו במצבי, היו מרגישים הרבה יותר גרוע ממני".
