י', גבר בשנות ה-40 לחייו, נולד בדרום הארץ, ומאז שזוכר עצמו הוא היה מעורב בעולם הפשע. לפני שנתיים הוא נאלץ לבחור בין הכלא לבין סיוע למשטרה, ומהר מאוד חצה את הקווים ללא יכולת לחזור. י' בגד בכל מה שהכיר וחשף סדרת ניסיונות חיסול בעולם. אלא שעכשיו הוא מרגיש חסר אונים, לאחר שהתברר לו כי הוא לא נכלל בתכנית להגנת עדים. "החיים שלי היום זה בעצם לא חיים", אמר י' לחדשות 2. "אני חי בלחץ בשביל הילדים, אני לא רוצה שהם יהיו יתומים. זה ודאי שזה יקרה, אני מכיר את העולם הזה".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הפרשה בה שיחק י' תפקיד מרכזי הייתה זו שהציתה את הגפרור שעדיין בוער ברחובות אשקלון. המודיעין המשטרתי קבע כי המאבק מתנהל בין משפחת מגידיש, זו שנחשבת לזרוע של ארגון אברג'יל, לבין ארגונו של שלום דומרני. כשהשתחרר מהכלא, גילה י' שארגונו של דומרני כבר נטוע היטב בעסקים רבים בערי הדרום. אז הוא פגש את פיני מזרחי, עבריין צעיר וכריזמטי, ואז הם החליטו לחסל במו ידיהם את ארגון הפשיעה של דומרני. מזרחי וי' פנו לדודו מגידיש, אויבו המושבע של דומרני.
י' ומזרחי יצאו לאחת ממשימות הרצח, הכינו את האקדח, התמקמו במלון בנתניה, ואז - כשהכל היה מוכן - התבקש י' להגיע מיד למשטרת קריית מלאכי בטענה שפרץ לכלי רכב. "הגעתי, אמרו לי 'אנחנו מהימ"ר, אנחנו יודעים כל מה שאתה מעורב בשטח, תחליט אתה לבד מה אתה רוצה לעשות'", סיפר י'. "הם הבהירו לי טוב מאוד ששלום כבר יודע ויש צוותים שלו בשטח שמחפשים אותנו בשטח לרצוח אותנו, והרגשתי שאני בין הפטיש לסדן".
מהרגע שהבין שדומרני מודע לניסיונות החיסול, לי' לא נשארה ברירה. הוא הפך לסוכן משטרתי, כזה שקיבל הוראות מהמפעילים ונדרש להעיד בהמשך נגד כל חבריו. כך זה נמשך כמעט חודשיים: לכל הפגישות עם חבריו הגיע י' עם מכשיר ציתות מתחת לבגדיו ותיכנן עם מזרחי ובני משפחת מגידיש את ניסיון הרצח הבא.
אחרי המעצרים, הדרמה עברה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. י' שכבר זכה לאבטחה צמודה ולדירת מסתור, הובל לדיון כדי להעיד נגד כל חבריו. "פתאום ראיתי קהל, משפחות שלהם, חברים של הנאשמים, ראיתי את הנאשמים מולי, ובכל זאת עשיתי את מה שמוטל עליי", הדגיש.
"הסתלבטו עליי, הזמן שלי קצוב"
אחרי העדות י' היה בטוח שהכל מאחוריו, שעכשיו תגיע התמורה בהתאם לחוזה שעליו חתם, שיקבל את הכסף המובטח לו ואת הזהות החדשה שתקשה על העבריינים לאתר אותו. "עשיתי דרכון שינוי זהות, מופיעה לי הזהות החדשה ובסוגריים הזהות הישנה", הוא סיפר. "הסתלבטו עליי".
רק עכשיו בסוף הדרך, רגע לפני הכרעת הדין, התברר לי' שמלכתחילה לא הייתה לרשויות כל כוונה להכניס אותו לתכנית להגנת עדים, אותה רשות שגורמת לעדים להיטמע בארץ זרה, זו שתומכת בהם גם אחרי, מוודאת שאיש לא יגיע אליהם. במקרה של י' נותנים לו סכום כסף, כרטיס טיסה לחו"ל ונפרדים לשלום. הרשויות מסירות מעצמן אחריות. "מי כמוהם יודע איזה מאוים אני", הסביר י', "האנשים האלה, אין להם טיפת מוסר? אני לא מוסרי. אבל הם, אין להם מוסר? אנשים על מדים? זה לא מעניין אותם שתירצח?"
בינתיים י' ומשפחתו מדלגים בין דירות מסתור. לפי ההסכם שחתם עם המשטרה, אסור לו להתראיין. את הראיון עמו קיימנו מתחת לאף של השוטרים ששומרים עליו. הם ישבו בסלון, בחדר שינה המתין צוות צילום, השוטרים לא ביצעו סריקה בדירה, לא היה להם מושג שאנחנו שם. במזל אנחנו היינו שם ולא מישהו אחר. "הזמן שלי קצוב", הבהיר י'. "מה הסיכוי שתצליחו לראיין אותי בעוד שנה? סיכוי אפסי".