ספרים, סרטים ומחזות רבים נכתבו על החלומות, ומאז ימי בראשית ברור לאדם כי השפעת החלומות על חיינו גדולה. במשך שנים נחשבו המדענים שחקרו את הנושא כלא רציניים, אך פרויד העז להפוך את התחום למקובל. כיום קיימים רבים המנסים לעזור לנו בפירוש החלומות שטורדים את שנתנו. מיזם תל אביבי חדש יצמיד לכם צייר שיתאר את החלום החוזר, ופסיכולוגים ומנסי סדנאות ינסו לפתור את משמעותו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
סילבי מידן, מנהלת טכנית במעבדת השינה בבית החולים בילינסון, מנסה לפצח את סודות החלום כבר 36 שנים. "אפשר להריח את החלום - עוד לפני שהוא מגיע אני מרגישה אותו, והגלים כל כך יפים", טענה. על פי הספרות המחקרית, כל אדם חולם כשהוא נכנס לשלב השינה העמוקה כ-4-5 פעמים ביום. תנועת העיניים המהירה מעידה כי האדם צופה בחלום, וגם הנשימה נהפכת ללא סדירה.
"החלומות נבנים מרסיסים ושברים של דברים שקרו לנו או שפחדנו שיקרו לנו, ואנחנו בונים מהם סיפור קוהרנטי עם התחלה וסוף שמספר הרבה עלינו", מסביר פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר וחוקר מוח.
רוב החלומות קצרים וחד פעמיים, והחלומות החוזרים יעסקו בעיקר בטראומות שעברנו. רוב החלומות הנפוצים הזכירים הם דווקא חלומות רעים: חרדה, בושה, רדיפה, נטישה, אך פרופ' יובל הדגיש כי ברוב המקרים מתגלה כי אנו מתעוררים "שנייה לפני שהדבר הנורא - או הנשיקה - קורים בחלום"
בעוד החוקרים ברחבי העולם מסכימים כי כולנו חולמים אך לא תמיד זוכרים זאת, ישראלי אחד - עו"ד יובל חמצני - אובחן מחקרית כמי שאינו חולם במהלך השינה. חמצני, שנפגע במוחו מרסיס במלחמת ההתשה, נבדק בשנת 1984 והתגלה כי במהלך השינה רשם "אפס ריצוד עיניים": "לצערי אני לא חולם, אבל זה לא מפריע לי בכלל", סיפר חמצני, שמסכים כי הוא "נס רפואי".