אם למישהו יש עוד ספק - אז כדאי לבטל אותו. שום פעולה ממשית לא תתרחש ברצועת עזה והגלגל הזה של בלון, רקטה ומטוסים שמפציצים יעדים בעזה, זה שמשתרר מעט שקט ואז חוזרים מיד אחר כך לאותו עניין עצמו, הגלגל הזה ימשיך להסתובב.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
גם ההצהרה האחרונה של ראש הממשלה בהקשר הזה היא מיותרת לחלוטין. ראש הממשלה אמר: 'לא נצא למבצע לפני הבחירות'. יש היגיון למה לא לצאת למבצע כזה לפני הבחירות, לפחות פוליטי, בראייתו של נתניהו, אבל למה להגיד את זה בקול רם? בצד השני שומעים ומבינים שאפשר להמשיך באותו הדבר וגם אחרי הבחירות, אני מעריך, לא ירוצו למבצע מערכתי.
מבצע מערכתי בעזה נשקל כל הזמן בתוך צמרת צה"ל. השאלה שעולה בדיונים האלה והיא כנראה המכרעת: אז מה קורה אחרי מבצע מערכתי? למי השטח הזה יימסר, מי ישלוט בו, מי ינהיג את הרצועה. האם הנהגה טובה יותר? בכלל לא בטוח.
צה"ל מאוד לא רוצה לגרור את האזור להתכתשות רחבה מאוד. ההתכתשות הזו אפשרית ואולי היא תבוא מתוך המציאות והכרוניקה של ההתכתשות ברצועת עזה. אבל גם זה לא פתרון. עדיף לה, לישראל, ליזום ולא להגיב - ונכון לעכשיו ישראל בעיקר מגיבה.
בגלל הבחירות - אף אחד לא עושה כלום
מה שחסר בהתמודדות מול עזה זו אסטרטגיה כוללת. למה הכוונה? אחרי צוק איתן, היו למעלה משלוש שנים וחצי של שקט, בהן חמאס לא ירה אף לא ירייה אחת. זה היה מרחב הזמן שאפשר לישראל לקבל החלטות במרחב האזרחי – הקלות כאלה ואחרות, שיקום תשתית החשמל, המים. שום דבר לא נעשה בעניין הזה ונשארנו באותה הנקודה. היום, עקב הבחירות, הקלות כאלה יכולות להתקבל כסוג של כניעה ישראלית לטרור החמאסי.
ולכן אף אחד לא עושה כלום. עוברים מיום ליום, מתקרית לתקרית, מתפללים שתושבי עוטף עזה לא ייפגעו. פגיעה במשפחה בביתה, חס וחלילה, תשנה כמובן את פני המציאות שם, אז בינתיים מהלכים בין הטיפות האלה ומושכים זמן. לעזה נדרש טיפול עמוק יותר, כזה המשלב מכות צבאיות אבל במקביל גם מהלכים אזרחיים שייצרו בתוך הרצועה מחירי הפסד.
קחו למשל את הרחבת מרחב הדיג: מהדיג מתפרנסים בעזה 50 אלף איש ואולי יותר. כאשר לוקחים מהם את היכולת להתפרנס מן הים, בתוך הרצועה יש רבים שמקבלים את זה כעונש שהם אינם רוצים בו. אזור תעשייה שיפעל ברצועת עזה, למשל, וגם על זה דובר כבר לפני שנה וחצי, אזור תעשייה שיספק מקומות עבודה למאות פלסטינים, יכול להיות פתרון תחת ההבנה שירי יביא לתגובה שתפגע באזור התעשייה הזה - וזה רחוק מלהיות האינטרס של ההמונים. ותתפלאו, גם חמאס של סינוואר מדבר כלכלה ודואג מהמצב ההומניטרי ברצועה.
שבועיים לפני הבחירות לא נראה שיתקבלו החלטות דרמטיות - לא לכאן ולא לכאן. לא למהלך צבאי רחב ולא לצעדים אזרחיים רחבים של הקלות על האוכלוסייה. אז נשארנו במצב הקפוא והוא ימתין ליום שאחרי הבחירות, וצריך להיות אופטימי מאוד כדי לחשוב שמיד אחרי הבחירות תילקחנה החלטות משמעותיות.
שלוש שנים וחצי היה מרחב נוח לקבל החלטות כאלה - ומסיבות כאלה ואחרות הן לא נלקחו. מה מכל אלה צריך להדהד בראשי התושבים בעוטף עזה? שהמציאות המאוד מטרידה הזו לא הולכת להשתנות, ואין מי שיקבל החלטות משמעותיות, בעיקר במרחב האזרחי-הומניטרי כמו גם במרחב הצבאי.