האירועים בעזה נעים במעגל לא נגמר ונכון לעכשיו הם ימשיכו לנוע כך: בלונים, מדי פעם ירי ולא נראה שהצדדים מתכנסים להבנת רגיעה, אפילו לא להסדרה, אלא לרגיעה בלבד. שני הצדדים, ישראל וחמאס, ממש אינם רוצים בהסלמה רבתי, חמאס מבין היטב מה יקרה אם הוא יסלים. הוא מבקש מחד להימנע מהסלמה, מנגד להמשיך לאותת שהוא אינו מרוצה מהמצב.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
חמאס הוא ארגון טרור שמוצא את עצמו נושא באחריות לשטח ולכשני מיליון פלסטינים - והוא מחויב להם. בסדרה של מפגשים שהתקיימו בחודשים האחרונים, לפחות בצד הפלסטיני, הייתה הבנה שישראל מוכנה לקדם פרויקטים של תעסוקה ושישראל תאפשר השקעה בתשתיות.
תשתיות המים והחשמל אמנם שופרו, אבל הן רחוקות ממשהו שיניח את דעתו של חמאס. על זה צריך להוסיף נכונות ישראלית לקלוט לעבודה כ-10,000 עזתים. היום בקושי 2,000 מגיעים לעבודה בישראל.
עיקר המחלוקת הוא על כך שישראל לא ממלאת אחר מה שהסכימה לו או הבטיחה ולכן חמאס ממשיך בהפרחת הבלונים או הירי - כדי לחייב את ישראל לקיים את המובטח. בקרב הצעירים בעזה יש כיום למעלה מ-60 אחוזי אבטלה. זה מצב משברי באמת, ומשהו שכל הנהגה תעשה כל שביכולתה כדי להיחלץ ממנו ולשפר את התנאים.
חמאס רחוק מלהיות טלית שכולה תכלת, יש לו גם לא מעט בעיות עם ארגונים חיצוניים דוגמת הג'יהאד, אבל בטרם נבוא ונושיט לעברם אצבע מאשימה - ראוי שישראל תבחן גם את התנהלותה שלה.
בימים של בחירות, בישראל יש רתיעה מלעשות צעדי הקלה המוניטריים, שמא זה יתפרש ככניעה לטרור הבלונים ולכן זה סוג של מבוי סתום שבו אף צד לא מעוניין בהסלמה, אך מתקשה לעשות צעדים שיבססו איזשהו שקט במרחב הזה. קרוב לוודאי שפעמי הבחירות הם אלה שעוצרים מהלכים ישראלים במימד האזרחי.
מה יקרה אחרי הבחירות? על כך אף אחד לא ממש מדבר. לעומת זאת, שמענו בימים האחרונים כמה הצהרות מאיימות של ראש הממשלה ושר הביטחון - ואלה הצהרות ששמענו בעבר כבר כמה וכמה פעמים.
האינטרס העליון שלא להיכנע להסלמה רבתי משאיר את המצב כמות שהוא, כי לאף אחד אין אינטרס להסלים את המצב ברצועה. עד שלא יבואו החלטות ומעשים במרחב ההקלות האזרחיות, אנחנו נמשיך לנוע במעגל הזה שיש בו, כדאי לדעת, גם פוטנציאל להסלמה של ממש.