עותרים נכבדים, יאמר או יחשוב בג"ץ, אתם מיטב בניה של האומה הזאת, אתם בכירי מערכות הביטחון, הטכנולוגיה, המדע והתרבות. הצבעתם בבחירות לכחול לבן ולמפלגת העבודה. זעמכם מובן, תחושת הנבגדות שלכם מוצדקת, אכזבתכם מכמירה לב – אך מה אתם רוצים מאיתנו? תגישו תביעה ייצוגית, או תלונה ביחידה הארצית לחקירות הונאה, נגד בני גנץ, גבי אשכנזי ועמיר פרץ. הם התחייבו לכם, "רק לא ביבי". הם הוליכו אתכם שולל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אנחנו, יאמרו השופטים, חסומים על ידי חוק יסוד: הממשלה. נכון, החוק מדבר על הפסקת כהונה של ראש ממשלה מכהן. נתניהו הוא ראש ממשלת מעבר זמנית כבר שנה וחצי. הוא אינו מצוי בקטגוריה הזו. אך אנו, איך לומר בעדינות, אחוזי פחד גבהים. לא לקלי רגליים המרוץ, לא לגיבורים המלחמה ולא לשופטים לפסול נאשם מלהרכיב ממשלה.
ההסכם הקואליציוני הוא סיפור אחר לחלוטין. מדובר בקונסטרוקציה המזמינה התערבות משפטית. ליתר דיוק, לא קונסטרוקציה אלא פירמידה, לא מזמינה אלא מחייבת. המוטציה השלטונית הזו מסרסת את הכנסת, יוצרת מצב שבו בעלי עניין, חברי כנסת המשתוקקים להיות שרים וסגני שרים, משאירים אבק לבית המחוקקים בדהירתם למשרדים.
ההסכם יוצר שני ראשי ממשלה, אחד בפועל והשני בתואר. אחר כך הם מתחלפים. אחד מהשניים נושא על גבו כתבי אישום בגין שוחד ומרמה. הוא לא יוכל לשמש שר כדי לא להיפסל על פי הלכת דרעי ופנחסי. הוא אמור להיקרא ראש ממשלה חלופי, אף שבסבב השני הוא חדל להיות ראש ממשלה ולא אמור עוד להיות חלופי. מה מצפים ביבי ובני, שבג"ץ יאכל את זה?
יש בהסכם אלמנטים ססגוניים נוספים. ממלאי המקום של שומרי הסף, פרקליט המדינה, המפכ"ל ונציב שב"ס, אמורים להישאר ממלאי מקום. ברצינות: איך זה מסתדר עם זעקת המשילות? ברצינות פחותה: מה נציב שב"ס נכרך בעניין, מי מחברי הממשלה מתכוון להתארח בשירות בתי הסוהר?
וישנו הפרק העוסק בוועדה לבחירת שופטים. למיטב ידיעתי אין פרוטוקולים סדורים של המשא ומתן. אם בכל זאת יש, הייתי מייעץ לשופטים לדרוש אותם. הם יהיו נדהמים לראות כמה זמן ואנרגיות בוזבזו על הסוגייה ואיך נאשם בפלילים קרקס רמטכ"ל לשעבר והשחיל לו בין הרגליים לתוך הוועדה שלושה פוליטיקאים שונאי מערכת המשפט.
נתניהו הספיד את מאיר שמגר ז"ל בהערצה ממש, "עמוד האש של המשפט הישראלי" הוא כינה אותו. היה זה שמגר שקבע נחרצות, שבג"ץ יתערב בהסכמים פוליטיים היכן שתימצא פגיעה בטוהר המידות ובטוהר השלטון. מאז חזר בג"ץ וקבע, שהוא יתערב בהסכמים קואליציוניים אם וכאשר יהיו אלה נגועים באי חוקיות או יפגעו בתקנת הציבור.
זכור היטב האירוע שבו דרש יצחק מודעי מיצחק שמיר ערבות כספית כבטוחה לקיום הסכם. יש הזוכרים אותו בשל הממד המבדח ויש בשל הממד העקרוני. העניין הגיע לבג"ץ, שקבע שהסכם קואליציוני הוא עניין שפיט ושדרישת מודעי היא עניין פסול. השופט מנחם אלון, שמרן השמרנים, הוביל את הפסיקה.
עכשיו, במהלך המו"מ, חשבו נציגי כחול לבן לבקש מנתניהו לשעבד את דירת היוקרה שלו בירושלים או את הווילה בקיסריה כבטוחה להתחייבותו לפנות את כיסאו. הם התביישו לבקש. הוא בחיים לא היה מסכים. בג"ץ לא היה מאשר. הם בנו, אפוא, פירמידה מתעתעת הנקראת הסכם קואליציוני. האם בג"ץ יכול לתת אישור בנייה לבניין כזה?