הצעת החוק של יאיר לפיד ויש עתיד, לאסור על נאשם בפלילים להרכיב ממשלה, שתובא להצבעה – היא חסרת סיכוי, היא גם בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. לא הרכבת ממשלה על ידי נאשם צריך למנוע - אלא את היבחרו לכנסת. נניח כרגע למחלוקת בין משפטנים על הפגיעה בזכות להיבחר. אומר רק זאת: הזכות להיבחר, כמו הזכות לבחור, איננה בלתי מוגבלת. כאשר נאשם, ועוד בעבירה מסוג פשע, נשבע אמונים כחבר כנסת ל"מדינת ישראל ולחוקיה", הוא עושה צחוק מהעבודה, הוא מגחך את השבועה, את הכנסת, את המדינה המאשימה ואת חוקיה. הכותבים חדי העין של "ארץ נהדרת" עלו על זה מיד.
בני גנץ וגבי אשכנזי ידעו היטב עם מי הם חותמים על הסכם, מה יעלה בגורל ההסכם ולאן מועדות פני הפרטנר – ממה הוא בורח והיכן הוא מבקש למצוא מקלט. הם, פטריוטים מבטן ולידה, קיוו, שאולי לרגע גם אצלו, ישראל תהיה לפני הכל, אפילו לפני בלפור. הם חשבו, שמשבר הקורונה הבריאותי והחורבן הכלכלי והחברתי, ירככו את לבו. הם היו תשושים, הם היו תמימים, הם רצו להאמין שאדם בן 71 מסוגל להשתנות, לחרוג ממנהגו ולשם שינוי לעמוד במילתו.
ראשי כחול-לבן האמינו שהם משמרים בימ"ח (יחידת מחסני החירום) את נשק החקיקה ושבשעת חירום יוכלו להכשירו לתפעול מבצעי. הם טעו. בכדי לשמר את האופציה הזו – הם צריכים היו לדאוג לאיזון בכנסת ולא בממשלה, לפריטטיות בהליכי חקיקה ולא במספר השרים. לתבוע לעצמם את תפקיד יו"ר הכנסת ואת תפקיד יו"ר ועדת חוקה.
אני בספק אם הם קראו קריאה מודרכת, משפטית-פוליטית, את ההסכם הקואליציוני עליו חתמו. למשל, סעיף 21 קובע, שכל מעשה חקיקה יחייב הסכמה בין יו"ר ועדת השרים לבין ממלא מקומו. לכל אחד מהשניים יש וטו על האחר. יו"ר הוועדה הוא שר המשפטים אבי ניסנקורן. ממלא המקום הוא השר דוד אמסלם. מה אוסיף ומה אדבר? זה השלב שבו אומר תובע במשפט: אלו עדיי.
בחירות בשנה הקרובה הן בשורת איוב ממש, לחברה, לכלכלה ולמדינה. נתניהו לא צפוי לממש את חלומו. בכדי לייסד לעצמו ממשלת חסינות/חוק צרפתי, הוא זקוק ל-65 מנדטים לפחות. יהיו חברי ליכוד שיסרבו להשתתף בעבודות היזומות של בניית עיר מקלט עבורו. גם צבי האוזר ויועז הנדל, שישתלבו באחת המפלגות בכנסת הבאה, ורואים עצמם ימין ממלכתי ושומר חוק, לא ייטלו חלק בהתבזות הזו.
לסיכום: לפיד לא יעביר את החוק. גנץ יתקשה לתקן את טעותו כשנתן אמון בנתניהו. נתניהו ימשיך לשגר מכתבים מופרכים למנדלבליט. אפרופו מכתב נתניהו: היו רכיבים וכרזות פסולים וגסי-רוח בהפגנות מתנגדיו - לא ברמת שירי הלל ליגאל עמיר כמו בהפגנות תומכיו - אך הטענה שמנדלבליט לא עושה דבר היא שקרית. בשנת 1995 הוגשו 60 תלונות על איומים ישירים ומטווח קצר לרצוח את רבין ודבר לא נעשה אז. המשטרה והפרקליטות עובדות בימים אלה, בצדק הן עובדות, על ארבעה-חמישה תיקי איומים מרוחקים על נתניהו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות