הקיץ בא, השדות יבשים וכמטה קסם חוזרים אלינו המראות של בלוני נפץ והצתה שמופרחים מעזה ושורפים שדות. אמנם רובם כבר נקצרו אבל זה לא משנה. לפני כעשרה ימים, ולראשונה, תקף חיל האוויר מטרות של חמאס, לרבות תשתיות תת קרקעיות, כמעשה תגובה להפרחת בלוני הנפץ. נראה היה שזה איתות ראשון מצדה של ישראל ששרפות בעוטף עזה זה לא משהו שעוברים עליו לסדר היום, ואם הייתה הפוגה של ימים בודדים, הנה מתחדשת התופעה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
עוד ועוד בלונים מציתים עוד ועוד שדות, המערך לכיבוי השרפות יעיל הרבה יותר מבעבר אבל עדיין השדות בוערים ותחושת הביטחון של תושבי הדרום הולכת ומתערערת. כעת חזרנו למציאות ההיא עם אותן דילמות בדיוק. חמאס מתכתב עם קטר, המממנת הגדולה של החיים ברצועת עזה, כלומר מרגע שיש עיקוב בהכנסת הכספים, הדרך של חמאס זה להצית, תרתי משמע את השטח.
חמאס מניח בפני ישראל את הדילמה הישנה ההיא. לפעולה אגרסיבית של צה"ל, כתגובה להפרחת הבלונים יש פוטנציאל להביא לירי רקטות ליישובי עוטף עזה. גם צה"ל מנסה להימנע מהמצב הזה וזה מכתיב סוג של איפוק. פעולה אגרסיבית של ישראל בהקשר השרפות האלה, אגב חלק מהמטענים הם גם מטעני נפץ שיש בהם סיכון, מעלה את הסיכוי לירי רקטות והכנסת עוטף עזה למקלטים או חדרי ביטחון ובעיקר מחזירים את האזור הזה לימי המתח והחרדה.
כאן מונחת הדילמה אצל מקבלי ההחלטות: להשאיר את המצב שחמאס מתעלל בתושבי עוטף עזה רק כי כספי הקטרים לא מגיעים ומנגד ללכת על פעולה אגרסיבית שעלולה להביא למצב חריף עוד יותר. ייתכן מאוד שישראל מגיעה לנקודה שבה אין מנוס אלא לפעול באגרסיביות רבה ולגבות מחירים כבדים מכל תשתיות החמאס, ולא רק מעמדות תצפית כזו או אחרת.
לא צריך בהכרח כניסה קרקעית, מזה צריך להימנע עד כמה שניתן, אבל רצף תקיפות אוויריות הוא כנראה הכרחי בצמוד לסגירת הגבולות ועוד צעדים שננקטים אבל נראה שהם לא מספיקים. הגיע הזמן לגבות מחיר כבד מחמאס עד שעניין שרפת השדות רק בגלל שהכסף הקטרי לא הגיע יצא מן המשחק. זה לא מהלך פשוט הוא לא תמיד יבטיח תוצאה רצויה אבל אי אפשר לברוח מן הצורך להציב קיר של הרתעה מול חמאס.
צה"ל יודע לעשות זאת זו רק שאלה של החלטה - איזה מדיניות לנקוט. החרפת התגובות של צה"ל תבהיר שלמדינת ישראל אין שום כוונה לחזור לקיץ של השנה שעברה ששם ראו תושבי העוטף את שדותיהם עולים באש.