העטיפה הערכית לפתיחת תלמודי התורה במגזר החרדי נקרעה מול תמונות החתונות ההמוניות, דוגמת זו שנערכה אמש (שני) בבני ברק. המשך הלימודים בניגוד להחלטת הממשלה הוא מקומם חברתית ומסוכן בריאותית, אבל היה בו גם צד מוערך: יש משהו מרשים במגזר שעומד ומצהיר שהחינוך מעל הכול. שלימוד התורה לפני פתיחת הקניונים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כעת לב הטיעון הזה נשמט: אם היה פה מאבק רק על "יבנה וחכמיה" ועל נפש הילדים, היינו מצפים בשם אותו ערך לראות שמירה קפדנית על כל שאר ההנחיות כדי למנוע התפשטות תחלואה וביטול תורה. ולא, השתתפות בחתונת נכד האדמו"ר היא אומנם אירוע תרבותי חשוב בחיי חצר חסידית, אבל מעולם לא הייתה חלק מעיקרי האמונה.
ההפקרות שנחשפה שוב לכל רוחב הגזרה: בתי כנסת וחתונות וגם סתם התכנסויות של היום-יום, מלמדים שזה מזמן לא מלחמה על ציפור הנפש אלא קהות ואטימות למצב התחלואה בישראל, ולמצב בתוך המגזר החרדי.
חבריהם, שכניהם ומשפחותיהם של החוגגים שילמו או ישלמו חלילה מחיר יקר. בבריאות ובחיים. (בימים האחרונים מצטברים דיווחים על נשים צעירות הרות במגזר החרדי שנפגעות מהנגיף באופן קשה מאוד). גם אם המצב במגזר לא היה כה חמור, המשך האירועים הללו, בהתרסה אגבית כלפי שאר מדינת ישראל נתונה בסגר, הוא זניחת הערבות ההדדית הבסיסית בידי פלגים חרדיים, שאת מעשיהם ישלם המגזר החרדי כולו בריבית שתיפרס על שנים ארוכות.
בכל פעם מחדש צריך לעשות את המאמץ ולהבדיל בין הרוב (כן, גם עכשיו מדובר ביותר מחצי מהחברה החרדית) שמנסה לשמור על הכללים למרות קשיים אובייקטיביים משמעותיים, ובין אותם אלו שאפילו לא מנסים. אבל אחרי שהקפדנו לא להכליל, יש אחריות לחברה החרדית כולה בעצם ההחלטה מה היא מאפשרת בתחומיה. מה לגיטימי ומה נשאר מחוץ לגדר.
אריה דרעי הוציא אתמול גינוי חריף אבל כל חברי הכנסת של יהדות התורה עדיין דוממים. בסגר הקודם, כשהמשטרה הפעילה כוח בפיזור חתונה המונית שנערכה בניגוד להנחיות, הם התחרו ביניהם על חריפות הגינוי, אבל מאז ליל אמש, וההפרה ההמונית בבני ברק, אין תחרות ואין חריפות. רק שקט מחפיר. כנראה שמכשירי הטלפון שלהם ושל דובריהם סובלים מתקלה מסתורית.
עיתונאי וצייצני המגזר דווקא השמיעו מחאה, אבל זה מאוחר מדי ומול קורבן קל מדי: חתונה חסידית של חצרות אדמו"רים קטנות שאין בידן כוח פוליטי משמעותי. וגם כאן עיקר הזעקה היה מופנה אל הנזק התדמיתי, עוד לפני המחיר הבריאותי.
ומבלי להסיר מהאחריות האישית והציבורית, גם לממשלת ישראל יש אחריות כלפי האזרח החרדי הפרטי שהופקר לגורלו. כשהמשטרה נמנעת מאכיפה כדי לחסוך עימותים היא לא מיטיבה עם החרדים, וכשהיא ממעטת בקנסות היא לא מפרגנת להם. בסוף היום המדינה אחראית לשלום אזרחיה ובריאותם, את מחיר ההנחה למגזר משלמים ביוקר ובנפרד כל הפרטים שבתוכו. במקום בכסף, ביקר להם מכול.