יש סיכוי גבוה למדי שיושג הסכם בין ארה"ב לאירן על חידוש הסכם הגרעין מ-2015. ממשל ביידן משתוקק להסכם כזה, והאירנים מגבירים בקצב מהיר את הלחץ כדי להשיג תנאים משופרים. שר החוץ האירני מוחמד ג'וואד זריף כבר אומר למתנגדיו בטהרן שעליהם להתאפק ולא להפריע לו לסגור עסקה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בניגוד לעבר, אירן מבצעת הסלמה שיטתית בחזית הגרעינית בעקבות ההתקפות עליה, כמו הפגיעה האחרונה במתקן בנטנז. בעבר נהגו האירנים להשמיע קול צעקה ולמחות על תקיפות שיוחסו לישראל אך נזהרו מאוד שלא לבצע מהלכים דרמטיים בתחום הגרעיני. לא כך הפעם. הם העלו את רמת ההעשרה מ-20% ל-60% - הצעד האחרון לפני רמת ההעשרה של האורניום הדרושה לפצצה - 90%. בנוסף לכך, הם החלו להפעיל את הצנטריפוגות החדשות שפיתחו מדגם IR6 שהן מהירות יותר ויעילות יותר מן הדגם המיושן שבו השתמשו עד כה, ואם ירצו יוכלו לפזר אשכולות של צנטריפוגות כאלה במקומות מסתור רבים.
בעבר טענו האירנים כי העשרת האורניום לרמה של 60% דרושה להם כדי לבנות צוללות בהנעה גרעינית. הטענה היומרנית הזו איננה מתקבלת ברצינות, ולכן הפעם טענתם היא שרמת העשרה כזו דרושה כדי להפיק מוליבדנום (מו-99), חומר הנחוץ כדי לייצר חומרים המנוצלים ברפואה גרעינית. אבל בשורה התחתונה, האירנים למעשה נכנסו בקול תרועה לשלב השלישי מתוך ארבעת השלבים של העשרת אורניום הנחוצים כדי להשיג חומר לנשק גרעיני. איננו יודעים כרגע כמה צנטריפוגות יופעלו לשם כך - כרגע מדובר כנראה בשני אשכולות - אבל צפוי בקרוב מאוד דיווח של פקחי סוכנות האטום בווינה שביקרו באתרי הגרעין באירן. התגובה הנרגזת של ארה"ב והמעצמות האירופיות איננה מרשימה במיוחד את טהרן.
ברקע מוכרחים לזכור שלפי קרן המטבע הבינלאומית ירדו עתודות מטבע החוץ של אירן בשנתיים האחרונות מ-125 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר בלבד. זהו סכום מגוחך לאומה בת 80 מיליון נפש. נגיד הבנק המרכזי בטהרן טוען שבקרן המטבע עושים חישובים מפוקפקים אבל הדברים נשמעים כתירוץ מגומגם. עובדה: שר ההגנה האירני הגנרל אמיר חתאמי, אמר במפורש בימים אלה כי אין ברשותו כסף כדי לשלם את משכורותיהם של אנשי משמרות המהפכה ושלוחיהם הפועלים מחוץ לגבולות המדינה.
המנהיג העליון ח'אמנאי מעמיד פנים שהוא מהמר על מה שהוא מכנה "כלכלת התנגדות" ו"סבלנות אסטרטגית". אבל אלה סיסמאות שנועדו להפיס את דעתם של בני העם האירני החווים את המצוקה הקשה שחוללו הסנקציות של טראמפ.
מבחינת ישראל, החזרה להסכם הגרעין תעכב את צבירת האורניום המועשר ע"י האירנים, אבל לא תעצור את המשך המחקר והפיתוח באופן שבפקוע ההסכם יוכלו לרוץ במהירות לעבר ארסנל קטן של פצצות. זאת בהנחה שאנשיו של ביידן לא יוכלו לחלץ מאירן הארכה של תוקף ההסכם או שדרוג של סעיפי המפתח בו. הנקודה השנייה מבחינתה של ישראל: הסרת כל הסנקציות, לרבות אלה שאינן נוגעות לעניין הגרעיני, פירושה שלרשותה של אירן יעמדו משאבים כספיים גדולים שנמנעו ממנה בשנים האחרונות. צריך להיות קצר ראייה באופן מדאיג כדי לא להבין זאת.