3 צעירים ערבים נרצחו אתמול (שבת) באירועי אלימות ברחבי הארץ, ומניין קורבנות האלימות והפשיעה בחברה הערבית עלה ל-76 מתחילת השנה. למרות שהמשטרה חנכה לאחרונה את אגף "סיף" שנועד לטפל בפשיעה בישובים הערביים, נראה שלמרות ההצהרות החגיגיות היא פשוט לא מצליחה לשים את ידיה על העבריינים ולמגר את האלימות. לנוכח המציאות הקשה, גם במטה הארצי של המשטרה יודעים: השב"כ חייב להיכנס לתמונה ולסייע.
על פי נתונים של עמותת "יוזמות אברהם", שפועלת לקידום החברה הערבית ועוקבת מקרוב אחר אירועי האלימות ביישובים הערביים, נראה שבשנים האחרונות חלה החמרה בתופעה: בשנת 2018 נרצחו 71 ערבים באירועים הקשורים לפשיעה ולאלימות, ב-2019 מספר הקורבנות עלה ל-89 ובשנה שעברה המספר זינק כבר ל-96.
ב-2021, עד כה, 76 אזרחים ערבים מצאו את מותם באירועים אלימים. המספר הזה עלול להגיע כבר היום ל-77 לאחר גילוי גופת צעיר שנורה בתוך רכב שהוצת במרכז הארץ, ונסיבות האירוע נבדקות. מהנתונים עולה בבירור כי עד סוף השנה הנוכחית, אנו עלולים לחזות בשיא שלילי חדש של נרצחים.
יום אחד, שלושה נרצחים.
— Esawi Frej 'עיסאווי פריג (@EsawiFr) August 29, 2021
החברה הערבית ממשיכה לדמם והשינוי שהבטחנו עדיין לא נראה בשטח.
המאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית היה אחת הסיבות המרכזיות להקמת הממשלה.
אין לנו את הפריבילגיה להמשיך לעמוד מנגד אל מול ההרג הבלתי פוסק.
מדוע האלימות הקשה הזו משתוללת דווקא בחברה הערבית? ככל הנראה יש לכך כמה גורמים. ראשית, תרבות הנקמה הרווחת, שלפיה על כל הרג חייבת לבוא תגובה קשה מהצד השני, מה שמוביל למעגל אלימות והרג אין-סופי. נוסף על כך, הצעירים הערבים מחליטים ללחוץ על ההדק או להניף את הסכין בקלות בלתי נסבלת. נראה שבשנים האחרונות הזילות של חיי אדם בחלקים מסוימים בחברה הערבית הקצינה עוד יותר.
לרוב, לא מדובר בעבריינים "מקצוענים" או בראשי ארגוני פשיעה, אלא בבני אדם מן השורה. אולם, העבריינים עצמם, אלה שמובילים את הפשיעה ואת האלימות בחברה הערבית, לא מייחסים כל חשיבות לשיקולים של פגיעה בחפים מפשע. ראינו דוגמה מצוינת לכך לפני חודשיים, ברצח של יוסף, נואל וריאן ג'רושי בצפון.
למרות שבמשטרה הקימו את אגף "סיף" ואת מנהלת החברה הערבית, שנועדו למגר את הפשיעה, האמצעים שנקטו בהם עד כה לא נועדו להציג תוצאות בטווח הקרוב. אלו אמצעים מבוססים ומעמיקים יותר, שאת השפעתם נצפה לראות רק בשנים הקרובות. לכן, נראה שאף אחד לא יכול להגיד בוודאות שאפשר למנוע את הרצח הבא.
לנוכח המציאות העגומה, גם במטה הארצי של המשטרה בירושלים יודעים: רק אם השב"כ ייכנס לתמונה עם פעילות מודיעינית, איסוף מידע ושימוש בהאזנות ובאמצעים המשתמשים היום לסיכול טרור - ניתן יהיה להתחיל להיאבק בתופעה הזו, אבל זה יחייב שינויי חקיקה כדי להתאים את פעילות ארגון הביון לפעילות מול אזרחי המדינה.
כזכור, בעבר כבר הייתה הצעה לערב את השב"כ בסוגיית הפשיעה בחברה הערבית, בעיקר בכל מה שקשור לפעילות מודיענית. בארגון עצמו לא מתלהבים מכך, משום שהייעוד שלו זה מאבק בטרור, וכאן מדובר כאמור באזרחים ישראלים. למרות הסקפטיות של השב"כ, על פי ההערכות, גם של לא מעט גורמים במשטרה, הפתרון היחיד שיכול לתת תוצאות בטווח זמן קרוב זה עירוב אנשי הארגון על שלל יכולותיהם ואמצעיהם.