המעשים שעשה נתניהו מאז החלו החקירות - חמורים שבעתיים מהתיקים עצמם. כשראש רשות מבצעת תוקף את הרשות המבצעת, שלא לדבר על אותו מופע אימים בבית המשפט - הדברים חמורים יותר מהעבירות הפליליות שמיוחסות לו.
בהליך המשא ומתן להסדר טיעון, לתביעה יש הוראה מספר 26: לוודא שהנאשם מודה בעבירות. כדי שהנאשם לא יטען שהלך להסדר משיקולים אחרים. וזה מוביל אותי ל-3 הטעויות שעשה מנדלבליט במו"מ עם נתניהו.
האחת, כאשר סנגורי נתניהו פנו אליו, הוא היה צריך לומר להם שכדי להתקדם, נתניהו חייב להתנצל בפני מערכת האכיפה ועליו לקרוא לכל מאמיניו לכבד את מערכת האכיפה והמשפט. הוא היה חייב למסמר אותו. הטעות השנייה קשורה לבקשת סנגורי נתניהו לדיסקרטיות. מנדלבליט צריך היה לדחות את בקשתם, כדי שנתניהו לא יטען שהוא נעתר להפצרות הפרקליטות ולתחינותיה.
הטעות השלישית של מנדלבליט היא המו"מ על הפרטים. ההגנה רצתה להוריד את המילה מרמה מתיק 4000, ושנתניהו יואשם בהפרת אמונים נטולת מרמה. בתיק 1000 הם ביקשו להאשימו בעבירה על חוק המתנות. היועמ"ש צריך היה לומר: על הפרטים הללו תדונו מול צוות התביעה, לא איתי.
רז נזרי, אחד המועמדים לתפקיד היועמ"ש, התנגד לתיק 2000. הוא טען - יש לנו ראיית זהב, אבל אין לנו עבירה פלילית. לגבי השוחד הוא אמר: אנחנו חורשים שדה בור ללא מחרשה. אבל, הבהיר נזרי, שאין ללכת לעסקה בלי 2 עבירות מרמה והפרת אמונים ברף הגבוה ביותר, ואי אפשר לוותר על מאסר שמומר לעבודות שירות, על קנס, ובעיקר - לא לוותר על קלון!
לסיכום, לדעתי, לא ננעלו שערי העסקה. נתניהו רוצה להתפטר מהכנסת כדי לעשות כסף. הוא לא מתפטר כי הוא שומר את ההתפטרות כקלף לעסקה. עד לאחרונה אמרו בליכוד - "אוטוטו הוא חוזר". היום הם אומרים - "אוטוטו הוא הולך". לפי סקרים שפרסמנו, נתניהו מביא רק 4 מנדטים יותר מניר ברקת, למשל. הוא מביא 4 מנדטים יותר, אבל הוא לא מביא שלטון.