ימים אחדים לאחר נאום המשטמה של השר יריב לוין - הדיו הרעילים ואדי דלק ההסתה שלו עודם עומדים באוויר. איש קצוות הוא לוין. מעטים הפוליטיקאים כמוהו שמתקיים אצלם פער כה גדול בין אמביציה עילאית לכריזמה אפסית. אנשים נוטים לבלבל בין סגפן לשקרן, בין צנוע לתחמן. בהיותו עסקן זוטר בלשכת עורכי הדין התקיים מאבק בין הקבוצה השלטת בראשות היו"ר ד"ר שלמה כהן, נקרא לה במונחי ימים אלה, "שמאלנית משפטית" והקבוצה השנייה בראשות דרור חוטר-ישי ואחר כך יראון פסטינגר, נקרא לה "ימנית משפטית". הקבוצה השנייה נאבקה נגד האקטיביזם המשפטי, זכות העמידה לכל דיכפין, התערבות בג"ץ בכל החלטות הממשלה, נגד "הכול שפיט". לוין, האידיאולוג לכאורה, אמור היה להיות בהרכב הקבוצה השנייה - אך הוא חבר לקבוצה המובילה. הוא קיבל את התואר ממלא מקום יו"ר הלשכה. "החוטיני של שלמה כהן", כינו אותו. אלה לעגו לו על שמכר עצמו תמורת תואר קלוש ואלה על רכישתו תמורת תואר קלוש. הוא דיבר סרה בפרופ' אהרן ברק, אך חבר לתומכיו. דומה משהו להתנהגותו בעת הזאת - מוביל הפיכה ומודה שאם היא תתבצע, ישראל לא תהא דמוקרטית.
מסייע לידו יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, אשר יחד עם סמוטריץ' ושות' חותרים להפוך את מדינת ישראל למדינת יהודה - ממדינת לאום יהודית ודמוקרטית למדינת דת קדמונית. רוטמן מנהל את ישיבות הוועדה בגאוותנות דורסנית. הוא רומס את נורמות הוועדה ופוגע בחברים בכירים כמו גלעד קריב ויואב סגלוביץ'. הוא משתיק את היועץ המשפטי שלו, ידען אמיתי, ד"ר גור בליי. הוא מתקוטט עם יועמ"שית הכנסת, שגית אפיק, משפטנית הגונה שנבחרה על-ידי יריב לוין. רוטמן תקע בשופר בבית-עלמין מוסלמי, מעשה מופקר שלדעת מומחי ביטחון עלול היה להביא ל"שומר חומות" נוסף. מי שחותר למדינת דת איננו פוחד ממלחמת דת.
המטה לביטחון פוליטי?
צחי הנגבי התמנה באחרונה ליו"ר המטה לביטחון לאומי. לעניות דעתי המינוי סביר. הנגבי איש שקול. שנים הרבה הוא שותף סוד. אריק שרון החזיק ממנו. יו"ר מל"ל אמור לגנוז את תוכניותיו הפוליטיות, להתנזר מפוליטיקה. ביום שישי האחרון התארח הנגבי באולפן שישי, תכנית בה הופיע בעבר כפרשן המגן על נתניהו, ושכח לרגע שהוא כעת איש מקצוע ולא איש פוליטי. הוא דחה על הסף את הקביעה הנכונה להחריד, שההפיכה המתוכננת, המערערת את הערכים המשותפים לאמריקנים ולנו, מבעתת את הממשל עד כדי פגיעה בברית האסטרטגית.
הוא נשאל כיצד ייתכן שמפת האינטרסים הלאומיים של הממשלה החדשה, ממשלת ימין על-מלא, היא אותה מפת אינטרסים של הממשלה הקודמת שנשענה על "תומכי האחים המוסלמים". תשובתו התייחסה למפת האיומים ולא למפת האינטרסים. מפת האיומים אכן לא השתנתה מממשלת נתניהו בעבר לממשלת בנט ולפיד לממשלת נתניהו הנוכחית. אבל גם מפת האינטרסים הלאומיים?
כנס הקיץ של הכנסת - זהירות בדרכים
פתיחת כנס הקיץ של הכנסת מחייב דריכות וערנות של כל המשייכים עצמם למחנה הדמוקרטי, הליברלי והממלכתי, בימין, במרכז ובשמאל. לוין, רוטמן וגפני ינסו בחסות החשכה להשחיל את החוקים שלהם ולסבך במקביל את נתניהו. ליכודניק ותיק אמר לי, שההפגנה בשבוע שעבר - כמו הסקרים כולם וכפי שהוא שומע ברחוב - העידה שהציבור שלהם לא איתם. דיברו על הפגנת מיליון והביאו פחות מחמישית. רצו מפגינים בוגרים והביאו ילדים ובני נוער. רצו ליכודניקים והביאו מצביעי בן-גביר וסמוטריץ'. ההפיכה של יריב ושמחה, הוא אמר, התהפכה עלינו. אם לא נקבור אותה, היא תקבור אותנו.