כאישה שעובדת בארגון נשים אפשר לומר שב-90% מהזמן אני נמצאת בהפרדה מגדרית. במציאות היומיומית שלנו מתקבלות החלטות בשולחנות סביבן יושבות 100% נשים בכירות, באופן כללי מצאתי את עצמי לא מעט פעמים בחיים בוחרת להגיע לאירועים ופעילויות שמיועדות לנשים בלבד. אך ישנו הבדל מהותי בין מה שאני בוחרת לעשות במרחב הפרטי שלי לבין מה שהשרה סילמן מנסה לעשות במעיינות. זה לא וולונטרי, זה לא במרחבים ששייכים לכלל הציבור, וזה יחלחל ויחריב את השוויון החברתי והשוויון בין נשים לגברים בישראל.
במדינה הדמוקרטית שהוקמה כאן בשנת 1948 וחרטה על דגלה את ערכי השוויון, אין לאף רשות את הזכות לייצר הפרדה שכזו, ומה שיקרה בפועל הוא לא הפרדה, אלא היפרדות. ההיפרדות הזאת תיצור ניכור וזרות, תעמיק פערים ותבטיח שלעולם לא נצליח לייצר כאן השתלבות ושילוב בין אוכלוסיות. יתרה מכך - ההפרדה הזו אינה רק בין גברים לנשים, אלא כזו שמפרידה ומפרקת משפחות שלא יוכלו יותר לנפוש ולבלות יחד. זה אולי נשמע קיצוני, אבל זה לא רחוק ממה שכבר קורה היום וכדי להמחיש, הנה כמה דוגמאות.
הפרדה מגדרית נעשית בעיקר עבור גברים
ברגע שיצאה ההודעה על פיילוט ההפרדה, החל מבול פניות מנשים דתיות וחרדיות ל"בונות אלטרנטיבה". הטענות של כולן חזרו על עצמן: אל תתנו לפיילוט הזה לקרות, הוא לא יאפשר לנו להיות ביחד עם הילדים הבנים שלנו, הוא לא מאפשר למשפחות להיות ביחד, הוא למען הגברים שרוצים את ההפרדה לעצמם. החשש הזה, של נשים דתיות וחרדיות מהדרה מהמגזר שלהן עצמן, מעלה את החשש כי ההפרדה היא עוד דרך כוחנית לשלוט במרחב הציבורי, ולהעלים בהן את הנשים.
כך למשל, בשבוע שעבר פורסם על ידי רשימה דתית שרצה בעיר יקנעם כי מעתה יחולו שעות הפרדה בבריכה העירונית. "הודעה משמחת", נכתב בכותרת המודעה. "אנו שמחים להודיע שלאחר השתדלות מרובה הצלחנו לשכור עבור הציבור הדתי את קאנטרי יקנעם". אכן הודעה מרגשת. בפירוט שעות הפתיחה גילו פעילות "בונות אלטרנטיבה" כי שעות הפתיחה המיוחדות נועדו לגברים בלבד, החל מהשעה 09:00 ועד 14:00, ולא היו שעות לנשים בכלל. רק בזכות התערבותן, שהינה חלק מפעילות השטח שלנו בערים ברחבי הארץ, הוקנתה לנשים גם ההזדמנות, או אולי יש לומר - הרשות, לכניסה בשעות ייחודיות עבורן. האם זה למען נשים?
אומרים שזה רק פיילוט במעיינות. האמת הרבה יותר מורכבת (ולא שוויונית)
פיילוט ההפרדה, כמו פיילוטים אחרים, הוא מדרון חלקלק שהדרך חזרה ממנו היא כמעט בלתי אפשרית. דוגמה לכך אפשר לראות בפיילוט ההפרדה המגדרית במוסדות האקדמיים. הפיילוט, שהושק על ידי המל״ג בשנת 2011, היה מלא כוונות טובות: לייצר עבור המגזר החרדי תמריץ להיכנס וללמוד במוסדות אקדמיים וליהנות מסטנדרט אקדמי גבוה, וכתוצאה מכך להעניק הזדמנויות טובות יותר להשתלבות בשוק העבודה והתערות בחברה הישראלית.
בפועל, לצערם של רבים, מה שהתחיל כפיילוט של הפרדה בכיתות בלבד, זלג הרבה מעבר לכיתות הלימוד, גלש לקפיטריות ולספריות והגיע עד להפרדה של הסגלים האקדמיים. לנשים לא היה אכפת שגם גברים וגם נשים ילמדו אותן, אבל גברים דרשו (וקיבלו) סביבה סטרילית ונקייה מנשים, דבר שמנע מהסגל האקדמי הנשי לקחת חלק בכל מסלולי הלימוד, ויצר הלכה למעשה, הדרת נשים. אם זה לא מספיק, לאחרונה מצאנו כי ישנם אתרים לחיפוש עבודה בהפרדה, מה שקיבע מצב בו החברה החרדית לא מאפשרת לעצמה להשתלב בשוק העבודה הכללי או בחברה, בשום תנאי. האם זה למען נשים?
הנורמה החברתית שנוצרת סביב ההפרדה גרועה יותר מכל חוק שיחקק בנושא
תוצאות פיילוט זה ואחרים, ועלייה דרסטית בפניות של נשים דתיות וחרדיות בשבועות האחרונים, גורמים לי ולרבות לתהות אם נבחרי הציבור החרדי אכן מייצגים את כלל הציבור שלהם, נשים וגברים כאחד. המציאות בשטח מנציחה נורמה חברתית מפרידה ומפלגת שלא מקדמת ומאפשרת השתלבות הולמת, הגם שתהיה צנועה ביותר, וכל זאת בחסות החוק.
נורמה חברתית כזו שמחלחלת, היא זו שמאפשרת לאנשים לדרוש הרבה יותר ממה שהחוק מאפשר. היא מאפשרת לנהג אוטובוס לדרוש מקטינה לרדת מהאוטובוס כי לטעמו היא התלבשה לא צנוע, היא מאפשרת לחרדים לא לאפשר לאוטובוס להיכנס לבני ברק ורק כי מאחורי ההגה יושבת נהגת ולא נהג, היא מאפשרת פגיעה והשפלה של נשים חילוניות ודתיות כאחת, במרחב הציבורי. זוהי נורמה שמאפשרת הדרה, הרחקה, ניכור וזרות בין גברים ונשים. זוהי נורמה מפרידה. זוהי נורמה שמובילה אותנו במהירות הבזק להפיכתנו למדינת הלכה, לא דמוקרטית, לא שוויונית ובטח שלא בעד נשים.
האם זה למען נשים? אני לא חושבת כך.
>>> מורן זר קצנשטיין היא אשת אסטרטגיה ותקשורת, פעילה חברתית, ממובילות מאבק הנשים, יוזמת קואליציית ארגוני הנשים והשוויון ומייסדת תנועת "בונות אלטרנטיבה"