סביב מינויו של השופט יוסף אלרון לשופט של בית המשפט העליון פרץ עימות עז בין השופטים חברי הוועדה לבחירת שופטים ביניהם מי שהייתה אז נשיאת העליון השופטת מרים נאור ז"ל, לבין "הציר" של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, שר האוצר לשעבר משה כחלון ויו"ר לשכת עורכי הדין אז אפי נוה. בידיעות אחרונות הופיעו אז ציטוטים שיוחסו לנשיאה נאור ולפיהם השופט אלרון, שהיה אז נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, "לא קורץ מחומר של שופט בית המשפט העליון". האמירות הללו, לצד החזית האחידה של שלושת שופטי בית המשפט העליון נגד מינויו של אלרון, בהם גם נשיאת העליון כיום אסתר חיות, פורשו מצידם של "מקורבי אלרון" כגזענות על רקע מוצאו כבן העדה העיראקית.
דרמה בבית המשפט העליון - סיקור N12:
- ניצחון ראשון ללוין: משמעות המהלך של שופט העליון אלרון
- השופט יוסף אלרון למקורביו: "הודעתי לא תואמה עם השר לוין"
אותם מקורבים של השופט אלרון צוטטו אז באומרם כי ההתנגדות למינויו קשורה לא רק לגזענות אלא גם לתופעה מגונה אחרת הפושה בקידומים של שופטים - נפוטיזם. אותם מקורבים טענו כי ההתנגדות לאלרון היא בין היתר פועל יוצא של רצונם של שופטי העליון לקדם את השופט רון סוקול, חתנו של מי שהיה בעבר שופט בית המשפט העליון וכיהן כמשנה לנשיא דאז אהרן ברק, השופט תיאודור אור.
על רקע הודעתו של השופט אלרון אתמול (רביעי) ולפיה הוא רואה עצמו מועמד לרשת את אסתר חיות ולהיות נשיאו של בית המשפט העליון, נדמה שאפשר לקבוע שהנשיאה נאור ז"ל צדקה. יוסף אלרון לא ראוי להיות שופט של בית המשפט העליון, ודאי שלא לעמוד בראשו.
מקורביו של השופט אלרון עשו אתמול כל מאמץ כדי להבהיר שלא תיאם את הודעתו עם שר המשפטים יריב לוין. אותם מקורבים הדגישו כי אלמלא מועמדותו של השופט יצחק עמית להיות הנשיא הבא, לפי שיטת הסניוריטי, השופט אלרון כלל לא היה מציג את מועמדותו. רוצים לומר - שבאופן עקרוני אין לשופט אלרון בעיה עם שיטת הסניוריטי (שיטה ולפיה מתמנה כנשיאו של בית המשפט העליון השופט הוותיק ביותר בעליון), אבל יש לו בעיה עם השופט עמית שעתיד להיות הנשיא הבא של העליון. מי שמצוי ברזי היחסים בין השופט אלרון לשופט עמית מכיר גם מכיר את האיבה בין שני שופטי העליון, שהולכת שנים אחורה, עת כיהנו השניים בבית המשפט המחוזי בחיפה.
אם נסכם, יש רק שתי אפשרויות: ראשונה, שבניגוד להצהרת מקורביו של השופט אלרון, ההודעה שלו מתואמת עם שר המשפטים, ובאופן הזה השופט אלרון נותן יד למבקשי רעתה של מערכת המשפט הרוצים להשתלט השתלטות פוליטית על בית המשפט העליון. האפשרות השנייה היא לא פחות גרועה, ולפיה השופט אלרון מסתייג מהמהפכה המשפטית/משטרית. כלומר, הוא דווקא מסתייג מהכוונה לבטל את שיטת הסניוריטי, המבטיחה את עצמאות מערכת המשפט ואת אי-תלותה בפוליטיקאים. ולמרות זאת, הסוגיות הללו שעומדות בבסיס המאבק שניטש בימים אלה פחות מעניינות את השופט אלרון. כנראה, הוא נותן לשנאות אישיות ולחשבונות אישיים להוביל אותו בצעדיו. כך או כך, זו לא הדרך בה מצופה משופט בית משפט עליון לפעול, ומעשיו מטילים צל כבד על שיקול דעתו.
בצעד זה, אלרון נותן נשק לגורמים המבקשים להשתלט על מערכת המשפט. עכשיו הם יוכלו לטעון שנפוטיזם וגזענות מנחים והנחו את חברי הוועדה לבחירת שופטים, ואפילו שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון, מבשרה של המערכת, אחד מבכירי השופטים, סבור כך.