לא מעט רעות חולות ממלאות את מערכת השלטון בישראל, והיחסים בין הממשלה לעובדי הציבור הבכירים תמיד מתוחים ונגועים בפוליטיקה פנימית (כמו בכל מקום), אבל יש כמה תופעות וסידורים שמעצבנים אותי במיוחד. גבוה ברשימה הזו אפשר למצוא את הארכת הכהונה של תפקידים בכירים כמו רמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, נגיד בנק ישראל ונציב שירות בתי הסוהר. לכאורה, עניין נחוץ – אם היית טוב בתפקידך, המדינה צריכה לשאוף לכך שתתרום עוד מהכישרון והיכולות שלך, הרי למה לוותר כל כך מהר על מנהל מוצלח? אבל בתכל'ס, הארכת הכהונה הזו הופכת לשוט של הפוליטיקאים מול אותם בכירים, כשאיכות התפקוד והתוצאות בשטח לא בדיוק נמצאות בראש סדר העדיפויות.
- שבתאי ובן גביר בהודעה משותפת: המפכ"ל יסיים את תפקידו
- ניצב עמי אשד הודיע על פרישתו מהמשטרה: "הודחתי על רקע פוליטי"
- המינויים החדשים במשטרה משקפים דבר אחד | משה נוסבאום
בתחילת שבוע שעבר הגיעה ההדלפה על ההחלטה של איתמר בן גביר שלא להאריך (כצפוי) את כהונת המפכ"ל קובי שבתאי. מדובר במהלך בן-גבירי קלאסי: לא רק שהוא מתנער מאחריות ומנער מעליו את הכישלון, אלא הוא גם מסמן באופן ברור מי אשם. נו, אתם יודעים – אם רק היה מפכ"ל יותר מקצועי הכול היה נראה אחרת. עוד מהפיגוע בנווה יעקב בראשית הכהונה שלו, אז האשים את היועמ"שית בעידוד טרור, בן גביר עסוק בהפניית האש כלפי מישהו אחר. הוא דיבר על עונש מוות, על גירוש משפחות של ערבים ישראליים, האשים את הצבא, את השב"כ, וניהל מערכת יחסים של עליות וירידות (לאחרונה בעיקר ירידות) עם קציני המשטרה. עכשיו הוא התביית על המפכ"ל, שיסיים את תפקידו בחודש ינואר הקרוב, בלי שנה רביעית, כנהוג.
המצב הפוליטי של בן גביר הוא גרוע: אחרי שהגיע לאחד התפקידים הבכירים במדינה, המצב בשטח פשוט מתדרדר בכל חזית – ביטחון לאומי, פשיעה, מגזר ערבי, דימוי המשטרה ועוד. בהודעה שלו הוא למעשה אומר לציבור – "חכו, זה לא אשמתי, תכף אני אביא מישהו שיעשה כאן סדר". לדעתי, שבתאי צריך לכנס מסיבת עיתונאים רשמית ולומר דבר אחד: "אני מתפטר". איך בדיוק המפכ"ל ימשיך לכהן חצי שנה בידיעה שכל הציבור מודע לחוסר האמון בינו לבין השר? בכזו סיטואציה הרי אף אחד לא ייקח אותו ברצינות.
המפכ"ל צריך לומר לשר הממונה: "אני הבעיה? בכבוד, תביא את מי שאתה רוצה במקומי". במצב כזה נראה באמת מי יהיה האיש שירצה להיכנס לתפקיד המפכ"ל בלי תקציבים (כבר התבררה האמת על אגדת ה-9 מיליארד), בלי גיבוי, בלי תוכניות לחיזוק וגיוס מיידי של שוטרים, אבל עם דרישות ל"משילות" ו"החזרת כוח ההרתעה", וכל מה שבן גביר הבטיח בכזה ביטחון בקמפיין שלו. במקום לצאת בקריאה לצעירים להתגייס מיד למשטרה, תוך הבטחה להכפיל את שכר הבסיס של השוטר – שזה הבסיס לכל תוכנית של משילות, בן גביר ממשיך להתעסק בתעמולת בחירות.
בכלל, ישנה תחושה שנעשה עוול לשבתאי, שלא מצליח לשחק עד הסוף את המשחק התקשורתי. המפכ"ל הוא לוחם נועז עם רזומה מפואר במשמר הגבול, אדם שבא לעבוד, ומכיר את השטח מקרוב. נראה שהבעיה המרכזית שלו קשורה לכך שהוא קצת חריג בנוף האנושי של בעלי התפקידים, ולא מספיק פוליטיקאי - בגלל זה היה נוח לטפול עליו כישלונות ומשברים. אסון מירון, למשל, מזוהה איתו למרות שהיה חודשים ספורים בתפקיד. ככתב בצפון שליווה עשרות שנים את האירוע הזה, אני יכול להעיד שאסון יכול היה להתרחש בכל אחת מהשנים, והעובדה שזה לא קרה עד 2021 קשורה בעיקר למזל. גם אירועי "שומר החומות" שקרו באותה תקופה וחשפו את אוזלת ידה של המשטרה מול פרעות של ערבים בערים המעורבות, לא היו בעיה של פיקוד ושליטה, אלא של משבר מערכתי ארוך ועמוק, שבעיקרו נובע ממחסור בשוטרים.
קובי שבתאי – מה שנתת למדינה אף אחד לא ייקח ממך. במשך חצי שנה עמדת בפרץ מול שר שעשה כמעט הכול כדי להאשים אותך בכל אירוע שלא מצא חן בעיניו, ניסית לשמור על המשטרה ועל האזרחים, ולנווט בין פוליטיקאים, תקשורת וציבור בתקופה היסטורית סוערת.
אירוע רודף אירוע, ואין שום הטבה באופק. אבל נותר לך עוד קלף בשרוול, מעשה אחרון שייראה שיש לך כבוד עצמי, עמוד שדרה וגם ראייה רחבה של טובת הציבור – לשים את המפתחות על השולחן וללכת הביתה. לא בעוד חצי שנה. עכשיו.