האירוע שהתרחש במהלך הפיגוע בכניסה לירושלים ביום חמישי הוא נורא ואיום, וגם מדאיג במיוחד מבחינת משטרת ישראל והצבא. צריך לזכור, עוצמתה של מדינה נבחנת דווקא ברגעים כאלו, בשמירה על החוק גם בזמן מלחמה.
כל מי שראה את הסרטון מזירת הפיגוע בירושלים מבין שצריכה מיד להיפתח חקירה בנושא בחשד לביצוע עבירה פלילית, וזה מבלי להתייחס בכלל לשאלת העמדה לדין. ברור שהחיילים טעו כשחשבו שמדובר במחבל, אבל פקודות הצבא מאוד ברורות בנושא הזה - גם אם היו משוכנעים שמדובר במחבל, הרי שמדובר במחבל מנוטרל. יובל דורון קסטלמן ז"ל נופף בידיים, לא היה חמוש או עם מעיל עליו, כרע על הברכיים וייתכן גם צעק בעברית. ברור שהם לא היו צריכים לירות בשלב הזה.
אירוע כזה צריך לחקור, ולפתוח בחקירה מהרגע הראשון. עם זאת, באותו בוקר במשטרה ניסו לשכנע שאין כל חשד לפלילים בעניינם של החיילים. הגופה שוחררה לקבורה עוד לפני שביצעו נתיחה, וברור שזה יוצר נזק ראייתי לכל חקירה. ולא מדובר רק במשטרה: ההודעה של דובר צה"ל על האירוע היא הודעה פחדנית. "הצבא מצטרף לחקירה"? הרי זה אירוע של מצ"ח מהרגע הראשון. העובדה שמשטרת ישראל לא רצתה לחקור, והצבא התחמק מלחקור, היא מדאיגה ביותר.
אין מי שירסן את בן גביר
גם כאן חשוב להזכיר: שוטרי משטרת ישראל וקציניה נלחמו ב-7 באוקטובר בעוז נפש, שמרו עלינו ואף שילמו בחייהם בקרבות עם המחבלים. כולנו זוכרים ומוקירים תודה. יחד עם זאת, נדמה שאין מנוס מלהסיק: איתמר בן גביר סיים את ההשתלטות העוינת שלו על משטרת ישראל. זאת כבר לא משטרת ישראל, זו מיליציית בן גביר. ואין כרגע מי שירסן את בן גביר. מצד אחד הוא מחזיק את ראש הממשלה נתניהו במקום מאוד רגיש, מהצד השני הפקידות הבכירה במשרדו או לא קיימת (שני מנכ"לים עזבו, אחד מהם מאוד מנוסה שהתפטר כבר לפני שבועות ארוכים) או חלשים כמו היועץ המשפטי במשרדו.
אז משטרת ישראל, הגם שראתה שיורים באירוע בפיגוע בירושלים בניגוד לפקודות הצבא, לא רצתה לחקור ולא שלחה את הגופה לנתיחה. אנחנו גם יודעים שעל פי פרסומים השר לביטחון לאומי הורה למשטרת ישראל לא לחקור פעילות עבריינית של חלק מהמתנחלים בשטחים. הדבר הזה קומם עליו לא רק את האמריקנים, אלא גם את ראש השב"כ ומפקד פיקוד המרכז. בן גביר עצמו הוביל חלוקת נשק שערורייתית: השבוע כבר התקיים על זה דיון בלשכת היועצת המשפטית לממשלה, שבן גביר נתן להנפיק אישורים לנשיאת נשק לאנשים שזה לא תפקידם, אנשים במשרת אמון תחתיו. אנחנו זוכרים עד כמה תקף בן גביר את משטרת ישראל והורה לה לפזר בכוח הפגנות, אחרי שטען שהייתה אכיפת חסר לעומת מה שקורה בשטחים. עכשיו אנחנו מדברים על אכיפת חסר בשטחים. וזה מבלי לציין את "קבלת הפנים" לשוטרים שנחקרו באזהרה ושוטרת שהורשעה בבית משפט.
בשורה התחתונה, האירוע החמור בירושלים מלמד שוב שיש כאן משטרה במצוקה. לא מדובר רק בהתקרנפות, אלא גם על פגיעה באמון הציבור. גם בעת מלחמה חייבים להקפיד על החוק. מי שמינה את בן גביר ידע שהוא לא יכול לשמש בתפקיד הזה, שמדובר באדם בעייתי לתפקיד הזה, וחרף זאת הוא מינה אותו. זו הבעיה הגדולה שלנו.