עוד בטרם סיום המלחמה, החלו יחיא סינוואר ומקורביו – לרבות אנשי אמונו ששלח אל מחוץ לרצועת עזה שבועות אחדים לפני 7 באוקטובר – לגבש אסטרטגיה משלהם ל"יום שאחרי". אין הם יודעים כמובן בשלב זה מה יהיה מצבם בשוך הקרבות, אבל ברור להם שהאסטרטגיה שבה החזיקו מאז כבשו את הרצועה ביוני 2007 - לא תיצלח במעלה הדרך.
אין הם יכולים עוד, בראייתם, להמשיך לשלוט בעזה חרבה, הואיל שסעודיה והאמירויות, כמו גם מדינות המערב, יסרבו להושיט להם סיוע כספי נרחב וברור להם שישראל תמנע העברת סיוע של קטאר, טורקיה וכמובן איראן. שעל כן, גם אם יעלה בידם לשמר שלטון ברצועה, אין הם מוצאים טעם רב בהתמקדות בחבל זה בלבד.
בדיונים הפנימיים שהם מקיימים במהלך השבועות האחרונים מסתמנת מגמה שעליהם לשנות באופן דרסטי את גישתם, ולייצר לחמאס אופק חדש. ככל הנראה אין עדיין סיכומים שלהם, אבל אין ספק שלפחות חלק מן המנהיגים של חמאס ששוהים בבירות אחרות שותפים להערכה זו.
נראה כי מאמצי ההסברה האחרונים שלהם, לרבות פרסום חוברת בת 18 עמודים המוסרת את הגרסה (המעוותת והשקרית) שלהם למתקפת 7 באוקטובר, מכוונים לקדם את הניסיון שלהם למתג את חמאס כ"תנועה איסלאמית מתונה" כלשונם, ולהשתדל לטשטש את הפשעים שביצעו אנשי הנוח'בה ביום המתקפה.
המהלך העיקרי שהם מתכננים הוא מאמץ להשתלב במסגרת אש"ף, כאחד הארגונים הפלסטיניים השותפים למסגרת זו, כדי לזרז ככל שיוכלו נטילת אחריות בעזה על ידי ממשלה חדשה, שירכיב אבו מאזן. הם מאמינים כי ממשלה כזו – כפי שממילא דורשים האמריקנים, האירופים ומדינות המפרץ מאבו מאזן למנות לאלתר – תצליח להשיג מימון נדיב לשיקום עזה. אין בדעתם להתעקש בשלב הראשון על עריכת בחירות חדשות למוסדות הרשות הפלסטינית.
נהיר להם גם – והדברים בדוקים! – שכדי לחבור לאש"ף צריך יהיה חמאס לקבל על עצמו את ההתחייבויות שנטל על עצמו אש"ף בהסכמי אוסלו, כולל רעיון שתי המדינות. סינוואר וחבריו מסכימים עם המנהיג לשעבר של חמאס חאלד משעל כי חמאס עצמו השתמט מלהכיר בזכות הקיום של מדינת ישראל, אבל לדעתם ניתן לנסח הבנות עמומות שיאפשרו לדלג על עניין זה.
- הפוגה ארוכה, שחרור חטופים בשלבים: המתווה שגיבשה ישראל
- דיווח סעודי חושף: זו מערכת התקשורת הסודית של הנהגת חמאס
אשר לתביעתו העיקשת של אבו מאזן שלא יהיו ארגונים חמושים מחוץ למנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, רומזים סינוואר ועמיתיו שיהיו מוכנים להכריז על פירוק גדודי עז-א-דין אל-קסאם, תמורת שילוב חלק מלוחמיהם במנגנוני הביטחון של הרשות. נזכיר שארצות הברית תובעת כבר שבועות מהצמרת ברמאללה לגשת לגיוס גדודים חדשים למנגנוני הביטחון שיוכלו לפעול בבוא העת בעזה, אלא שאבו מאזן משתמט מלהיענות לתביעה הזו.
התקווה של סינוואר היא שבמורד הדרך, לאחר שיותר לחמאס לפעול בגדה המערבית לפחות כתנועה פוליטית, תגיע השעה לבחירות שבהן עשוי חמאס לזכות ברוב.
צריך כמובן להתייחס במידה גדושה של ספקנות לרעיונות האלה שעולים בחמאס, אבל הלך הרוח שהם משקפים מבטא השלמה עם ההערכה שלהם שלא יהיה עוד טעם להתרכז בשליטה ברצועת עזה, לחתור להיבדלות, להתחרות מול אש"ף ולהצטייר כסרבני פתרון שתי המדינות, ולו רק למראית עין.
מה מזה יהפוך למדיניות גלויה - מותנה בתמונת הסיום של המלחמה.