שליפת הצעת חוק הגיוס מהכנסת הקודמת היא תעלול פוליטי של נתניהו שחושף את האמת הפשוטה, שח"כים חרדים גם הודו בה בשיחות סגורות - מה שהחרדים היו צריכים זה שחוק הגיוס יעבור כשהם באופוזיציה. הם צעקו נגד הממשלה הקודמת וקיוו בכל ליבם שהיא תפתור את הבעיה. השאלה אם עכשיו יתמכו פומבית באותו נוסח או יתנו למפלגות האחרות להעביר אותו בשבילם בזמן שהם יזעקו "געוואלד".
המצב הוא כזה: החרדים והממשלה צריכים לספק תשובות לבג"ץ עד מחר בנוגע לשאלה מה הם עושים עם חוק הגיוס. הם מחויבים להראות רצינות, כי בג"ץ עשוי להורות לצבא להתחיל לשלוח צווי גיוס. כיוון שהקואליציה לא הצליחה להסכים על שום נוסח של חוק, ראש הממשלה הודיע באופן מפתיע שהוא ייקח את חוק הגיוס שממשלת גנץ-לפיד-בנט והכנסת הקודמת קידמה.
צריך להבהיר, לא מדובר במתווה השירות של גנץ, אלא זו הצעה שהקואליציה הקודמת העבירה כפתרון זמני לחוק הגיוס, מתוך כוונה להעביר בהמשך את מתווה השירות המלא. במחנה הממלכתי כעת לא רואים את עצמם מחויבים לנוסח ההוא. הם יטענו שהעולם השתנה, שיש מלחמה, שהיה הרבה יותר זמן לעבוד על הצעת החוק ואי אפשר לחזור אחורה.
עם זאת, עדיין מדובר בתרגיל מעניין ומבריק פוליטית כיוון שגנץ ולפיד יצטרכו להסביר כל הזמן למה הם לא תומכים במה שהם העבירו בעצמם בכנסת הקודמת. מצד שני, גם החרדים, שבכנסת הקודמת היו נגד וצעקו בקולי קולות, יצטרכו להסביר איך פתאום הם בעד המתווה. אין ספק שנתניהו הפתיע את הצדדים בעצם המהלך. עם החרדים, להבנתי, הוא היה מתואם במהלך הזה. מבחינתם נוח לתת לנתניהו להתקדם עם זה ולצלוח את בג"ץ, ומקסימום בהמשך להביע התנגדות אחרי שהאיום הוסר.
לכן, התחושה הכללית היא שמדובר במהלך שנועד להרוויח זמן לקואליציה. ובסיפור של הגיוס, אין דבר יותר יקר ערך מלהרוויח זמן: שבוע, חודש, חצי שנה - עד התירוץ הבא. המבחן יהיה בכמות השינויים שהקואליציה הנוכחית תכניס בנוסח הסופי מול הנוסח שממשלת בנט-לפיד-גנץ העבירה רק בקריאה ראשונה. זה שנתניהו, במהלך נבון, מכריז שיקדם את זה, לא אומר שזה מה שיחוקק בסופו של דבר. זה כן מאפשר לו לגבש תוכן לתשובתו במענה לבג"ץ מחר, ומבחינתו גם זה הישג.