מי ששמע את ההקלטות שפרסם בזמנו העיתונאי חיים לוינסון בעיתון "הארץ", הבין מיד שזה יסתיים בחקירה. ברור היה שהשופט ונשיא בית המשפט המחוזי בדימוס איתן אורנשטיין ומי שהיה האיש החזק במערכת המשפט עו"ד אפי נוה, ישבו מול חוקרים וימסרו גרסה. וזה יהיה רק אחרי חיפוש בבתיהם, במשרדים שלהם ואחרי תפיסה של המחשבים והטלפונים הסלולריים שלהם.

זה לקח זמן, כי היה מקום לחשוב אם העבירות, ככל שבוצעו, לא התיישנו, וכדי להחליט עד כמה רחב לחקור. גם עכשיו לא ברור אם החקירה תעסוק אך ורק בפרשת נוה-אורנשטיין, או שהחוקרים תפסו, או שמא מבקשים לתפוס ולתמלל את כל מה שנמצא בטלפונים הניידים של נוה. כנראה 16 במספר. אלו טלפונים שבהם מתועדות שיחות עם מאות שופטים, מועמדים לשפיטה וחברי הוועדה לבחירת שופטים.

האם החקירה מלמדת על כתב אישום? לא בהכרח. ברור לי שבהתייעצויות קודם לחקירה ישבו במשטרה ובפרקליטות ושאלו את עצמם שאלה מקדמית נוספת - אם חקירה עכשיו לא תיבלם כפי שנבלמה החקירה הקודמת, "מין תמורת מינוי", שעסקה ביחסיו של אפי נוה עם השופטת לשעבר אתי כרייף. גם אז נסמכה החקירה על הטלפונים של נוה, אבל בשל הדרך העבריינית שבה הושגו אז החומרים, הוחלט שלא להגיש כתב אישום נגדו.

כנראה שהפעם סבורים במשטרה ובפרקליטות שלא צפויה בעיה באשר לקבילות החומרים שפרסמו חיים לוינסון ב"הארץ" ועמרי מניב אצלנו בחדשות 12.