בעבר היו כמה קולות מטורללים מהקצה של השמאל, חלקם כנראה עדיין סבורים כך גם היום, שהאשימו מתנחלים שנרצחו בפיגועים במותם בשל בחירתם לגור ביו"ש, על אדמה כבושה או סתם כי זה אזור מסוכן. הימין כולו והציבור המתנחלי בפרט, בצדק גמור, רתח מזעם. אתמול (רביעי) חזינו בתמונת ראי מבחילה בערוץ 14, עם סקר עמדות הנרצחים בשבעה באוקטובר.
אני לא יודע מה העקרונות המתודולוגיים של ה"מחקר" המדופלם שהוצג אתמול. אם הולכים עם הז'אנר הזה צעד קדימה, אפשר להעריך בזהירות שאם החוקר שקיבל את הבמה להציג את מרכולתו יבחן לפי אותם כלים את הקשר שבין עמדות ימניות ומגורים ביו"ש לסיכון להירצח בידי טרוריסטים, יש מצב שתוצאות ה"מחקר" ילמדו שקצת יותר מסוכן להיות מתנחל ימני בישראל.
ערוץ 14 נולד בשנת 2014 כערוץ המורשת באפיק של ערוץ 20. בשנת 2021 הערוץ זכה במכרז על אפיק 14, והשלים את המעבר לערוץ חדשות ואקטואליה. חשבתי, ואני עדיין חושב, שכמו בארצות הברית גם אצלנו יש מקום לכולם, כלי תקשורת שמרניים יותר ופחות. הכול בסדר, תחרות זה דבר בריא. מגוון דעות הוא מבורך. עם זאת, הענקת במה לצביעת נרצחים בטבח המתועב והברברי של שבעה באוקטובר בצבעים פוליטיים היא מה שיישאר מאותה מורשת.
את אלחנן קלמנזון ז"ל הכרתי באופן אישי. הכרתי את בית הגידול שלו, אבא שלו היה ראש הישיבה שלי, למדנו באותה ישיבת הסדר. לכן, לא הופתעתי משום פסיק בסיפור גבורתו ומותו. אלחנן ז"ל, אחיו ואחיינו מנחם ואיתיאל ייבדלו לחיים ארוכים, לא שאלו את עצמם לאיזה צד במחאה השתייכו תושבי בארי. הם ידעו, כנראה הניחו, אבל הם פשוט לא התעניינו בזה. הם זכרו את האמת הפשוטה שבערוץ 14 אולי שכחו אתמול: הטרור לא מבדיל בין חדר האוכל של ישיבת עתניאל, שבה נרצחו ארבעה מחברינו בשנת 2002, לחדר האוכל של קיבוץ בארי. את נאום המופת של מנחם קלמנזון בפרס ישראל הוא חתם במשפט - "לא עוד נריב ללא ראיית הטוב שבעם הזה, כי דמי אחינו צועקים אלינו מהאדמה. כי שומר אחי אנוכי".
רק ביחד ננצח.