היעדרותו של מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, משמעה פיחות דרמטי במעמדו של ראש החמאס ברצועת עזה יחיא סינוואר, עד כדי הצגת סימן שאלה גדול באשר ליכולתו לנווט את מהלכי התנועה תוך השתקת יריביו הרבים בצמרת הארגון, שאינם חדלים לרטון עליו במלונותיהם בקטאר, בטורקיה ובלבנון. ייתכן מאוד שאנו עומדים לפני "הפיכה" פנימית בחמאס, שתטה את הכף מסינוואר אל איסמאעיל הנייה ושאר מי שבעצם נדחקו אל מחוץ לעזה כאשר סינוואר שוחרר מן הכלא ב-2011 וטיפס במהירות לעמדת המנהיג שעל פיו יישק דבר.
סינוואר הצליח לכבוש את מנהיגות חמאס בעזה בזכות הגיבוי המלא שנתן לו דף. בלא התמיכה המתמשכת של דף, ספק רב אם סינוואר היה מחזיק מעמד כמנהיג כול יכול, ואם יכול היה להרהר בכלל על מתקפת 7 באוקטובר. לדף יש, מאז 2003, מעמד מקודש בחמאס. אם יהיה לו אי-פעם קבר, יעלו המונים לרגל להתפלל בו. הואיל ודף לא לכלך את ידיו בפוליטיקה, והתמסר לחלוטין לבניין הכוח הצבאי של חמאס, הוא היה תמיד מעל לכל המחלוקות והמריבות הפנימיות האין-סופיות בצמרת הארגון. בהיעדרו משתנה מאזן הכוחות לחלוטין.
כבר עתה הגיעו אליי לחשושים ראשונים מכיוון קטאר שהנייה ושותפיו חותרים ליטול מסינוואר את הסמכות שקיבל על עצמו במלחמה עד כה להיות הפוסק האחרון בכל עניין, בראש ובראשונה בנוגע לתנאי עסקת החטופים. לדוגמה: במשך תקופה ארוכה מאוד אסר סינוואר על הנייה להראות את פניו בקהיר, ובלית ברירה ביטל הנייה פעם אחר פעם את הנסיעות שתכנן למצרים. סינוואר הוא שהכתיב – בפתקים שהוציא בידי שליחים מן המנהרות – את תנאי חמאס לעסקה והוא למשל שהחליט לאחרונה לסגת מן התביעה להפסקת אש מלאה עוד לפני שחרור החטופה הראשונה. מצב הדברים הזה שבו הם ממתינים ימים ארוכים עד להגעת מסריו של סינוואר, לא היה כמובן לרוחם של הנייה והאנשים שסביבו. עכשיו הם חשים שחופש הפעולה שלהם גדל באופן ניכר והם נחושים לנצל את מצוקתו של סינוואר, שחסותו של דף נשללת ממנו.
הנייה, ח'אלד משעל, מוסא אבו מרזוק ואחרים מאמינים שעל חמאס לעשות פשרות מרחיקות לכת כדי לשרוד אחרי המלחמה. לא רק שהם מוכנים שהממשל האזרחי בעזה יהיה נתון בידי גורמים פלסטיניים אחרים, ובהם אנשיו של מוחמד דחלאן, אלא שהם גם אינם פוסלים כניסת כוח של כאלף אנשי ביטחון של הרשות הפלסטינית לעזה. הם מאותתים במרץ, אבל לא בפומבי, שפירוז רצועת עזה יכול לבוא בחשבון במסגרת הסדר של "היום שאחרי", ובלבד שיותר לחמאס לשמור בידיו נשקים קלים "להגנה עצמית מפני יריבים". הם אפילו הסבירו בשיחות פרטיות שיהיו מוכנים לתת התחייבות פומבית וכתובה שלא ליזום עוד שום התקפה נגד ישראל.
כדאי להתייחס בחשדנות ובזהירות לכל הרמיזות הללו, אבל יהיה מרתק לעקוב אחר הדו-קרב ההולך ומתפתח בין סינוואר להנייה. המצרים, הקטארים והטורקים יצדדו בהנייה, ואילו איראן וחיזבאללה ימשיכו להעדיף את סינוואר.