בעולמות הג'יהאד מתחוללת כעת רעידת אדמה של ממש עם פרסום סדרה של ארבעה מאמרים, התופסים לא פחות מ-30 עמודים, בחתימתו של האיש שירש את איימן א-זוואהירי לאחר חיסולו - בהוראת נשיא ארה"ב ג'ו ביידן - באפגניסטן ב-2022. סייף אל-עדל כבר אז היה בן חסותה של איראן - אולי במעין מעצר בית חלקי - ונספח לרשימה הארוכה של הארגונים הקיצוניים המשמשים שלוחיה. אגב, דאעש ודומיו מותחים ביקורת מרה על היענותו של האיש לחיבוק של מי שאמורים להיות שנואי נפשו של כל סוני מאמין. כדי להסיר ספק שאכן הוא המחבר, חושף סייף אל-עדל את שמו מילדות - מוחמד סלאח זידאן - ומונה אחד לאחד את כל שאר השמות הבדויים המרובים שבהם השתמש מאז הצטרף אל בן-לאדן לפני 35 שנים.
מטרתו של סייף אל-עדל היא להציג תוכנית פעולה פרגמטית, המבוססת על שיקולים מבצעיים, ולא לפנק את קוראיו בפלפולי אידיאולוגיה. מבחינתנו העיקר הוא שהוא סוטה מן הקו ההיסטורי של אל-קאעידה והוא התמקדות "באויב הרחוק" (ארצות הברית) כמטרה עליונה בלא-התמקדות בישראל. הוא קורא עכשיו לתומכיו לתקוף מטרות "ציוניות", ובמיוחד חברות ועסקים באמריקה ובאירופה, ולחפש "מטרות כלכליות חיוניות" גם בארץ. בניגוד לעמדה ההצהרתית הוותיקה של הארגון, הוא קורא לפגוע באזרחים בתגובה על הקורבנות בעזה. לדבריו, המתקפה של צה"ל בעזה "מבטלת" את כל "הקווים האדומים". עצתו, או הנחייתו, לחזור לפיגועי התאבדות ב"מבצעים אסטרטגיים בלבד" ופעולות של "זאבים בודדים". לעומת זאת, הוא מסביר שבמלחמה הנוכחית הובהר שלחטיפת בני ערובה יש תועלת מוגבלת בלבד, והיא שימשה את ישראל להצדקת הארכת הלחימה. לטענתו, הכול יודעים ש"מוסלמים לא יפגעו בחטופים" בשל דבקותם בציוויים איסלאמיים. וכמובן, סייף אל-עדל מצדד בהתנקשויות (כולל בדונלד טראמפ, הנשיא לשעבר והמועמד לנשיאות).
חשובה מאוד העובדה שאל-עדל נמנע מכל ביקורת על חמאס, שעודנו נחשב "ארגון כופרים" בעיני דאעש, ומטיף לכריתת "בריתות זמניות" בין ארגונים מוסלמיים מכל הגוונים והעדות כדי לכונן כוח צבאי מוסלמי עתיר יכולות. אין להתעכב, לדבריו, על מחלוקות והבדלים – אלא לשאוף לאיחוד. "אנשים חכמים", הוא כותב, הם מי שיודעים לסגור עסקאות של שיתוף פעולה "שמנטרלות יריבים". לגבי איראן, סייף אל-עדל מנמק את ההכרח בשותפות עימה בכך ש"מוכרחים בריתות בין האומות המוסלמיות שלהן צבאות". מבחינתו אין להתעכב על הזהות השיעית של איראן, "שכן כולנו מוסלמים מאמינים באללה". ועוד הוא טוען: "מה שמאחד אותנו גדול פי כמה ממה שמאחד את האויבים". לטענתו, ברגע שיניחו המוסלמים את המריבות בצד, הם יוכלו להביס כל מה שעומד מולם.
המשמעות של המילים הללו מרחיקת לכת. זו, אולי, תחילתו של מאמץ איראני לגייס את ארגוני הג'יהאד הסוני-סלפי, ובראשם אל-קאעידה, למאמץ האדיר של הרפובליקה האיסלאמית מול ישראל ולמען נסיגה אמריקנית מהמזרח התיכון. גם אחרי עליית דאעש יש לאל-קאעידה שלוחות רציניות בסומלי, במרחבי הסהרה, בהודו, בתימן ועוד. אם יקום שיתוף פעולה כזה, יקבלו משמרות המהפכה מכפלת כוח משמעותית מאוד, שתפתח לפניהם אפשרויות חדשות לגמרי.
בשורה התחתונה, זה המסר של סייף אל-עדל, שהגיע לכלל מסקנה שהג'יהאדיסטים זקוקים לאיראן, והיא ממתינה להם בזרועות פתוחות.