זה היה שבוע דרמטי במיוחד בקואליציה הנאבקת לשרוד, קואליציה שהתקשתה לאשר חוקים בכנסת ובו בזמן לנהל את המדינה בעת מלחמה. המשבר התחיל עם הכרזתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שהוא מתנגד לחוק הרבנים המרוכך של ש"ס בתגובה על סירובו של נתניהו לצרפו לקבינט המצומצם לניהול המלחמה.
בן גביר האשים את נתניהו ואת יו"ר ש"ס אריה דרעי שחברו לחברי הכנסת הערבים במטרה לפגוע בו, כדבריו. "הדיל בין הליכוד ודרעי לתומכי טרור, רק בשביל לא להכניס את בן גביר לקבינט המצומצם, הוא חרפה", האשימה מפלגת עוצמה יהודית בהודעה לתקשורת. בתגובה הורה דרעי לחברי מפלגתו להחרים את ההצבעות בעד חוקי הקואליציה בכנסת, ובמשך יומיים לא הצליחה הקואליציה לקדם חקיקה. חילופי ההאשמות בין שני הצדדים נמשכו, ולא רק זה, גם חברי הליכוד הביעו תסכול מהתנהלותו של בן גביר, ש"מסכן את שלמות הקואליציה בשביל סחטנות פוליטית ואגו".
בן גביר, להיות חבר בקבינט זה לא פרס, זו אחריות. לשחק בעת מלחמה עם עתיד הממשלה זו לא גבורה, זה חוסר אחריות.
— יואב קיש Yoav Kisch (@YoavKisch) July 8, 2024
באמצע מלחמה אתה מסכן את שלמות הקואליציה בשביל סחטנות פוליטית ואגו.
זה הסיפור וזו האמת.
המשברים עם בן גביר כבר נהיו שגרה, שבה נתניהו מנסה לרכך את השר כדי למנוע הסלמה בתוך הקואליציה, אך לא הפעם. גורמים בקואליציה מסבירים שמדובר בנתק אמיתי בין השניים וכי לא מדובר רק באיבוד סבלנות מצידו של נתניהו, אלא גם בחוסר אונים אל מול הסחטנות של בן גביר, שמשתמש פעם אחר פעם בקלף שכואב מאוד לנתניהו בבייס הימני – דילים נסתרים עם חברי הכנסת הערבים.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
למרות ההאשמות של בן גביר, ראשי המפלגות הערביות הכריזו שיצביעו נגד חוק הרבנים ודחו על הסף כל טענה לגבי דיל כזה או אחר עם נתניהו ודרעי, כך שבמקרה הזה בן גביר לא צדק, אך במקרים אחרים שאירעו לאחרונה היו מגעים ואף תיאום של חברי כנסת ערבים עם גורמים המקורבים לנתניהו ולדרעי. אותם המגעים לא הבשילו לכדי מהלכים של ממש. המשבר בקואליציה הגיע לסופו לאחר שש"ס, במעין עקיצה לעוצמה יהודית, הודיעה שתחזור למשמעת הקואליציונית "מתוך אחריות, כדי שלא לפגוע במאמץ המלחמתי ובעסקת החטופים", אך הדם הרע נשאר.
במקביל לעימותים בתוך הקואליציה, גם האופוזיציה רשמה השבוע שיא חדש של חוסר תפקוד והתפוררות. אותו חוק רבנים של ש"ס גרר חילופי האשמות ואף משבר של ממש בין המפלגות הערביות להנהלת האופוזיציה בגלל חוסר תיאום בעניין ההצבעה על החוק. באופוזיציה ראו שחברי הכנסת הערבים עוזבים את המשכן לפני ההצבעה על החוק וחשדו שאכן מדובר בדיל עם נתניהו ודרעי, כפי שהאשים בן גביר.
ואולם במפלגות הערביות אומרים כי בסך הכול לא תיאמו מולם את ההצבעה. כשפנו אליהם, חלק מהח"כים מיהרו לחזור כדי להצביע עם האופוזיציה, אך בסופו של דבר לא עלה החוק להצבעה בהיעדר רוב של הקואליציה. גורמים בכירים במפלגות הערביות האשימו בחוסר האמון ובחוסר התפקוד את ראש האופוזיציה יאיר לפיד, הוא ולא אחר.
אותם הגורמים עקצו את לפיד השבוע והציעו לו ללמוד מנתניהו איך לנהל אופוזיציה. קשה מאוד להתעלם מההאשמות הללו כלפי לפיד, במיוחד לאחר עימות פומבי נוסף שהתרחש במליאת הכנסת השבוע כשזאב אלקין, יו"ר סיעת תקווה חדשה – הימין הממלכתי תקף את לפיד על רקע התנגדות יש עתיד לחוק המאפשר פיטורי מרצים מהאקדמיה אם מוסד אקדמי יחליט להאשימם בהסתה או בתמיכה בטרור. אלקין הטיח בלפיד שבגלל התנגדותו והתנגדות מפלגתו הוא מונע דין וחשבון עם תומכי חמאס באוניברסיטאות הישראליות.
המשבר הזה, כמו משברים אחרים, מוכיח שאין אופוזיציה אחת לממשלת נתניהו. הדעות חלוקות על אופן ההתנהלות: יש מי שסבורים שיש להצביע עניינית על כל חוק ולא להתנגד אוטומטית לכל מהלכי הקואליציה, ויש מי שסבורים שחוסר האחדות מחזק את הממשלה ועוזר לנתניהו לפלג ולסכסך את האופוזיציה עוד יותר.
למעשה קיימות כיום ארבע אופוזיציות בכנסת: העבודה ויש עתיד, שפועלות ברוב המקרים בתיאום; תקווה חדשה של סער וישראל ביתנו של ליברמן, שמיישרות שתיהן קו בחלק לא קטן מהמקרים עם הממשלה; המחנה הממלכתי של בני גנץ וגדי איזנקוט, שקשה להבחין מתי הם אופוזיציה; ונוסף על כך גם המפלגות הערביות, שמתנהלות ברוב המקרים כישות עצמאית.
וגם בגזרה הזאת התרחשו השבוע מהלכים שעשויים להשפיע מאוד על כל המפה הפוליטית. בפעם הראשונה אחרי שנים, הוועדה המייסדת שהוקמה בשנת 2015 לגיבוש הרשימה המשותפת בארבעת מרכיביה (חד"ש, תע"ל, רע"ם ובל"ד) התחילה לפעול מחדש. המטרה: לקרב את הלבבות בין ראשי המפלגות לאחר שגברו ההערכות בנוגע להקדמת הבחירות בשל המשברים בממשלת נתניהו.
תקדים אחר נרשם כשאיימן עודה ומנסור עבאס נפגשו בפעם הראשונה אחרי שנתיים לאחר שהיחסים ביניהם נותקו לחלוטין על רקע הפיצול במשותפת וכניסתו של עבאס לממשלת בנט–לפיד. כידוע, עודה פורש מהכנסת בסוף הקדנציה, אך הפגישה הזאת מעידה על אווירה חיובית, שלא הייתה קיימת עד כה, פגישה שיכולה להוביל תהליכים שישנו את הרכב הגושים ויכריעו את הבחירות הבאות אם יתאגדו המפלגות הערביות שוב ברשימה אחת. הסיכויים לכך אינם גבוהים עדיין, אך עצם המגעים מעיד על שינויים שלא נראו במערכות הבחירות האחרונות.
כך או כך, באופוזיציה לא סומכים רק על המנדטים של הערבים – ומקווים שרצף המשברים של החרדים, מחוק הגיוס ועד מינוי הרבנים, יפתח פתח שיערער את הברית האיתנה בין נתניהו להנהגת החרדים. מה שבאופוזיציה מפספסים זה שהחרדים יעדיפו קואליציה אחת מקרטעת ולא מגובשת עם בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שלא בהכרח תיתן להם את כל מבוקשם, מארבע אופוזיציות שאין סיכוי ולו קטן שיצליחו להתאחד תחת מנהיג אחד כקואליציה.
