מדינת ישראל נכנסת לעוד סבב של מתח ודריכות מחשש להסלמה כוללת בצפון, לאחר חיסולם של עשרות ופציעתם של מאות פעילי חיזבאללה בסבבי פיצוצי המכשירים בלבנון. כל זה קורה ברגע קריטי בפוליטיקה הישראלית, כשעל הפרק מהלך מתוכנן של ראש הממשלה בנימין נתניהו להדיח את שר הביטחון שלו יואב גלנט ולהחליפו ביו"ר הימין הממלכתי גדעון סער, שיצטרף עם שאר חברי מפלגתו לממשלה.

סער, שעד לא מזמן היה חלק מאותה ממשלה ופרש ממנה לאחר שנתניהו סירב לצרפו לקבינט המלחמה, כבר התחמם על הקווים השבוע. רק פרטים אחרונים נשארו לסגירת הסכם ההצטרפות שלו, אך הפיצוצים בעומק לבנון והחשש לתגובה אפשרית סיכלו, לפחות לבינתיים, את המהלך.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

גורמים המעורים במשא ומתן סבורים שמינויו של סער הוא רק עניין של זמן. ההחלטה התקבלה אצל נתניהו, וגם גלנט כבר מבין שזה מגיע – אך בשל החשש להסלמה בצפון החליט נתניהו לעכב את המהלך לרגע מתאים, שבו תתאפשר כניסת שר חדש למשרד הביטחון. כידוע, ראש הממשלה ימריא בשבוע הבא לארצות הברית לנאום בעצרת הכללית של האו"ם, ובקרב אנשיו של סער חוששים שדחיית המהלך תאפשר לחצים מבית ומחוץ שיסכלו בסופו של דבר את כניסתו לתפקיד.

אם ייצא המהלך לפועל, וגם אם לא, נתניהו הוא המרוויח הגדול של השבוע הפוליטי הזה. זה עוד שבוע שבו הוא מכתיב את סדר היום הפוליטי בלי הפרעות מצד השר בצלאל סמוטריץ' או הטרלות של השר איתמר בן גביר. מצד אחד מאיים על גלנט בפיטורים, בלי לומר מילה בפומבי, ומכריח אותו להיכנס למגננה, ומצד שני מחזיק את סער במצב המתנה ללא צפי סיום. בסביבתו של נתניהו, ובמיוחד בקרב דובריו הלא-רשמיים בתקשורת, הסבירו שפיטורי גלנט הם על רקע סירובו לפעול צבאית נגד חיזבאללה בצפון. גלנט לא איחר להגיב ובחר במעמד מיוחד לגשת לנושא – במהלך פגישתו עם עמוס הוכשטיין, שליחו של הנשיא ג'ו ביידן לאזור. "הדרך היחידה שנשארה לנו להחזיר את תושבי הצפון לביתם תהיה פעולה צבאית", הצהיר גלנט. 

במערכת הפוליטית נמתחה ביקורת קשה נגד הפינג-פונג של נתניהו–גלנט, שמנהלים כיפופי ידיים בעת מלחמה באמצעות הצהרות הנוגעות למצב הביטחוני ולהן השפעה על יציבות האזור כולו. אך עיקר הביקורת הופנתה לצמד נתניהו–סער, בגלל המהלך שנרקם כדי להדיח את גלנט. ראש האופוזיציה יאיר לפיד בחר לפרסם סדרת הצהרות ואמירות של סער, שבהן הסביר, עד לא מזמן, מדוע אסור לחבור לנתניהו או לשבת איתו בשום ממשלה.

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שותפו עד לא מזמן של נתניהו (וגם של סער), אמר שהמהלך של נתניהו והדחתו של גלנט "מסכן את ביטחון ישראל באופן הכי מוחשי שאני זוכר שנעשה בידי ראש ממשלה, בזמן מלחמה ובכלל". במעמד אחר הוסיף גנץ והאשים את ראש הממשלה ב"שיקול דעת לקוי ובסדרי עדיפויות מעוותים". 

קשה להתעלם מדבריו של גנץ ולפטור אותם כאילו מדובר בעוד מנהיג באופוזיציה שמותח ביקורת על עוד מהלך קואליציוני של יריביו הפוליטיים. הרי מפלגתו של גנץ הייתה את המטרייה הפוליטית שדרכה גדעון סער ושותפיו נבחרו לכנסת, אותה מטרייה גם אפשרה לאחר מכן את כניסתו של סער ל"ממשלת החירום" של נתניהו – לפני שהתפצל והקים מחדש את הימין הממלכתי, שכעת נושאת ונותנת כדי להיכנס שוב לממשלתו של נתניהו. גנץ הוא שסלל את דרכו של סער לשבת בשולחן אחד עם נתניהו, לאחר שנים של יריבות ודם רע והבטחות הדדיות שלא יישבו זה עם זה בשום קונסטלציה פוליטית. אך "גנץ כדרכו בקודש מחויב להצלת ביבי בעת הצורך, ולא מקבל אחריות", אומרים גורמים בכירים באופוזיציה.

סיפורו של גנץ אינו עוד מהלך פוליטי חפוז ולא מוצלח, או כניעה תחת סד לחציו של נתניהו כמו בהקמת ממשלת מאי 2020 בצל הקורונה. מדובר במסורת מפוארת של מנהיג שאיבד לאורך השנים את כל שותפיו הפוליטיים למען הענקת גלגל הצלה לנתניהו. ועל כך יעידו גבי אשכנזי, בוגי יעלון, אבי ניסנקורן, יאיר לפיד ואף האחרון שנפרד ממנו – גדעון סער. סביר להניח שלרשימת השמות עוד יתווסף שם אחד לפחות, במוקדם או במאוחר, שגם הוא לא מרוצה מהתנהלותו של גנץ בימים אלה. כל אותם אנשים חברו לגנץ בסבבי בחירות שונים ואף הסכימו להיות כפופים לו ולרוץ תחתיו ברשימות ומפלגות אחרות, אך הקריסה תחת הלחץ וקבלת ההחלטות השגויה, לטענת חלקם, פירקו תמיד את השותפות.

גנץ בהפגנה למען השבת החטופים בשער הנגב, אמש
גנץ בהפגנה למען השבת החטופים בשער הנגב, השבוע

דברים דומים ואף חריפים מזה מבקשים לומר לאחרונה חברי כנסת ביש עתיד מעל כל במה אפשרית, אך הם נחסמים, וחלקם ננזפים בידי יאיר לפיד, שאוסר על חברי מפלגתו להתבטא נגד גנץ. לפיד טוען שלא יתקוף את מי שיקים איתו את הממשלה הבאה. אבל במפלגתו של גנץ לא מתקבל הרושם שהופקו הלקחים עד תום: עד לאחרונה חברי כנסת מהמחנה הממלכתי קראו שוב להקמת ממשלת אחדות בראשות נתניהו. בהנהגת המפלגה מסבירים שאין מדובר ביוזמה רשמית שלהם, אך אין זה מונע מהקריאות של אותם חברי כנסת להיפסק.

השבוע הצטרף שחקן חדש גם הוא בקריאות דומות – מנסור עבאס הציע ליש עתיד ולמחנה הממלכתי ליזום מהלך שבו הן מציעות ממשלה אחרת בראשות נתניהו עד סוף הקדנציה, "אחרת נקבל אותו לעוד שש שנים", אמר עבאס בוועידת הארץ. כך בישראל נרשמה תופעה חריגה וכמעט תקדימית בדמוקרטיות פרלמנטריות – מפלגות האופוזיציה עסוקות יותר מכול בדרכים לשימור שלטונה של הקואליציה היריבה. מתברר שהמחלוקת האמיתית בין מפלגות האופוזיציה הנוכחיות היא לא על הדרך איך להפיל את הממשלה, אלא דווקא על הדרך לשמר אותה.  

מוחמד מג'אדלה (צילום: n12)
מוחמד מג'אדלה|צילום: n12