התקיפה הישראלית הלילה מעבירה שלושה מסרים ברורים למשטר האיראני, גם ברמה המבצעית וגם ברמה האסטרטגית.
ישראל תקפה מרכיבים חיוניים של תעשיית טילי קרקע-קרקע איראנים. מעבר לכך הושמדו מערכות הגנה אווירית, והמשמעות שאיראן חשופה לתקיפות חוזרות של חיל האוויר. מערכות אלו מתוצרת רוסית מפגינות גם את עליונות הנשק המערבי על המזרחי. ומאחר שרוסיה נזקקת לכאלה מערכות למלחמה מול אוקראינה - ספק אם רוסיה תסכים למכור לאיראן מערכות נוספות.
היכולות ההתקפיות של ישראל טובות מיכולות ההגנה האיראניות, וכאשר משווים זאת למאזן היכולות ההגנתיות הישראליות מול היכולות ההתקפיות של איראן המסקנה היא שלישראל עליונות מבצעית ברורה מול איראן. ובמילים אחרות ישראל הצליחה לפגוע בכל היעדים שתכננה, איראן לא. לישראל יש כיום מערכת הגנה חזקה, ולאור התיאום עם ארה״ב יש גם מספיק מיירטים להתמודדות עם התקפות נוספות של איראן.
- הסלמה למערכה רחבה היא בידי מנהיג איראן ח'אמנאי. ממדי התקיפה מאפשרים למנהיג העליון לבחור האם הוא רוצה להמשיך בדרך ההסלמה או להקטין את גובה הלהבות. המנהיג חייב לשקול שני שיקולים:
- ברמה המבצעית - האם יש לו מספיק טילים לניהול מערכה ארוכה מול ישראל? וזאת בשל העובדה שהייצור של הטילים שובש.
ברמה האסטרטגית: האם המכה הבאה של ישראל תהיה גם לאתרים צבאיים, או שישראל מכינה מכה שנייה לעבר אתרי אנרגיה וגרעין. כלומר מבחינתו יש אפשרות שישראל מכינה את הלגיטימציה למכה הגדולה, ממנה הוא חושש באמת, שכן זו אכן תסכן את המשטר.
ניתן לומר כי ישראל פגעה בצורה ממוקדת ביכולות אסטרטגיות צבאיות של איראן והכינה את הקרקע למכות הבאות. מנהיג איראן בדילמה קשה: היעדר תגובה פירושה חולשה היסטורית, כאשר תגובה תאפשר לישראל לפגוע במה שבאמת יכאב לו. את כל זה הוא עושה כאשר האיום הגדול על ישראל, חיזבאללה, מוכה וחלש, ולא מהווה איום שמרסן את ישראל.
נקודה נוספת שיש לייחס אליה חשיבות היא הבחירות בארצות הברית: בעוד שבועיים נשיא ארה"ב ייכנס לתקופת "הברווז הצולע" הוא יהיה משוחרר יותר לפעול ולעצב את מורשתו. הכללים משתנים וזה ישפיע על שיקול הדעת של איראן וישראל. מבחינת איראן, ארה"ב יכולה לתקוף את מתקני הגרעין. ומבחינת ישראל ארה״ב עלולה להגביל את המלחמה באופן אגרסיבי יותר.