עד לרגעים אלו, ממשלת ישראל דורשת "מרחב ביטחון" עד לנהר הליטאני בבחינת הנחת העבודה, כי ביטחון התושבים מותנה בכך שחיזבאללה לא יהיה נוכח מדרום לו. אין טעות גדולה מזו.
כבר עתה מאותת חיזבאללה על אופי המלחמה הבאה. מתחילת שלב התמרון הקרקעי העתיק חיזבאללה את המלחמה למרחב "העומק הקרוב", מקו נהריה עד קו חיפה. הירי האינטנסיבי במגוון רחב של אמצעים הפך מרחב זה לאזור מלחמה. עלינו לתת את הדעת על כך שבחירה בפתרון המקנה ביטחון חלקי מפשיטה קרקעית בקו המגע, קילומטרים ספורים מהגבול, עלול לעלות במחיר הפיכת שליש מהמדינה לאזור מלחמה.
טרם מלחמת 7 באוקטובר נתפס איום חיזבאללה כאיום באש. צה"ל והממשלה נתנו את התחושה כי בהיעדר מנהרות חוצות גבול, לא יהיה בכוחו להעתיק את המלחמה לשטחנו. פוליטיקאים ואנשי מקצוע התמקדו באזהרה מפני אירועי הרס קיצוניים, כולל תשתיות אסטרטגיות בכל רחבי הארץ. 7 באוקטובר המחיש את הסיכון בפלישה קרקעית. כיבוש הנגב המערבי למשך יממה הפך, ובצדק, לסיוט ומובן היה לחלוטין כי הרחקת כוח רדואן מגבולה הצפוני של המדינה הינו הכרח ותנאי לכל הסכם עתידי.
באופן בלתי מובן, נתפס נהר הליטאני כגבול ביטחון, היגיון שהיה נכון לפני עשור ויותר כאשר יכולת האש שלו הייתה נחותה מזו הנוכחית וללא כל יכולת תמרון. אולם בל ניתפס לאשליה, אותם קילומטרים ספורים אינם מרווח ביטחון מספק ואף לא מינימלי לתושבי הצפון, לא בהיבטי הפעלת כוח אש ולא בתמרון קרקעי מהיר.
יתרה מזאת, במלחמה זו הירי "לעומק הקרוב" עד חיפה הפך אותו לאזור מלחמה לגיטימי. באם לא נשנה באופן יסודי את תפיסתנו באשר להסדר הנדרש, נמצא עצמנו מחליפים את קריית שמונה, חניתה ושלומי בצפת, כפר מסריק וקריית ביאליק.
למדינת ישראל אסור להשלים עם מציאות שבה בלבנון מתקיים מצב של מדינה ריבונית שאינה נושאת באחריות לשטחה ומאפשרת לגורם זר להפעיל כוח צבאי ממנו
כיום, צרפת וארצות הברית מוכנות להביא לסיום מלחמה במחיר אותו אסור למדינת ישראל לקבל. ממשלת ישראל, מסיבות בלתי רלוונטיות, מוכנה להתפשר על המשך פעילות אוטונומית של חיזבאללה בלבנון, כאשר בפועל זו הסכמה לעצמאות פעולה של איראן מתוך לבנון.
על ישראל להבהיר כי לבנון הינה מדינה אחת עם צבא אחד.
שום החלטה של האו"ם אינה רלוונטית באם הקהילה הבין-לאומית תאפשר לחיזבאללה להמשיך ולהתעצם. החלופה היחידה, בהיעדר הסכמה על מדינה אחת,ֶ דגל אחד וצבא אחד, היא פריסה של כוחות צבאיים בעלי אחריות וסמכות בכל שטח לבנון, כולל מעברי הגבול. רק פריסת כוחות צבאיים מצרפת, ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות, שיקבלו את הסמכות לשלוט במעברי הגבול היבשתיים, הימיים והאוויריים, לפשוט על כל אתר חשוד ולנטרל אותו - תאפשר ביטחון הולם. כל זאת כחלופה לאחריות ממשלת לבנון על שטחה.
ממשלת ישראל מחויבת להסיר את איום חיזבאללה כגורם עצמאי בלבנון כתנאי לסיום המלחמה בצפון. נטרול עצמאות חיזבאללה בלבנון יהווה מכה אנושה לאסטרטגיה האיראנית, וחובה כי ייתפס כאינטרס עליון של מדינת ישראל ושל המדינות המתונות, ומדינות המערב גם כן.
מאחר ששתיים משלוש מטרות המלחמה ברצועה הוגשמו - השמדת המסגרות הצבאיות של חמאס ומשילותו - הגיע העת להתמקד בשלישית, שהייתה אמורה להיות ראשונה: החזרת החטופים. אימוץ היוזמה האמריקנית לניהול הרצועה על ידי כוחות ומנגנון אזוריים ובין-לאומיים, וזאת על בסיס תנאי ראש הממשלה נתניהו מחודש מאי (בטרם שינה אותם בטענה המופרכת של חיוניות צירי פילדלפי ונצרים), יאפשר מיקוד מאמץ בהחזרת החטופים. כך, הפסקת המלחמה בדרום תעניק תוקף לדרישות ישראל בהקשר הלבנוני ותגדיל את הסיכוי להתגייסות המעצמות ומדינות האזור הרלוונטיות לאכיפתן.
>>> תמיר פרדו הוא ראש המוסד לשעבר. כיום חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל"