סיפור הפגנות המחאה ואי-השקט הציבורי שחווה טורקיה בימים אלה הוא סיפור על ראש עיריית איסטנבול. איסטנבול, העיר הגדולה שבנויה על שתי גדות מצר הבוספורוס, שנע מימת מרמרה לים השחור, כרך אדיר שמשתרע בין שתי יבשות: אירופה ואסיה. איסטנבול, העיר ההיסטורית שהייתה בירת האימפריה העות'מאנית ולפניה בירת האימפריה הביזנטית – קונסטנטינופול. איסטנבול, שקו הרקיע שלה משובץ מסגדים היסטוריים מרהיבים וחדשים שנבנו לאחרונה לצד גורדי שחקים מודרניים, ובארמון הסולטאנים שצופה על קרן הזהב ניתן לחזות עד היום בחפצים שהיו שייכים, לפי האמונה, לנביא מוחמד. איסטנבול, שבעת המודרנית הפכה לקטר הכלכלי שמניע את טורקיה כולה. בירת המסחר והתרבות של המדינה הגדולה.
הסיפור הוא סיפורו של ראש עיריית איסטנבול. פוליטיקאי עולה, מצליח ופופולרי, הרבה מעבר לתחומי המטרופולין שאותה הוא מנהל ביד רמה וזוכה לאהדה רבה. פוליטיקאי ששואף להחליף את מי שמחזיק בשלטון בטורקיה כבר תקופה ארוכה ונראה בעיני רבים בכל המחנות הפוליטיים ראוי לכך. כל כך ראוי, עד כדי כך שהאליטה השלטת החליטה שיש להצר את צעדיו. הוא הואשם בכך שעבר על חוקי המדינה, נעצר, נשפט וריצה עונש של ארבעה חודשי מאסר.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
התיאור הזה, שנכתב על רג'פ טאיפ ארדואן, ראש עיריית איסטנבול בשנות ה-90 של האלף הקודם, תקף גם לגבי ראש עיריית איסטנבול היום, אקרם אימאמאולו – שנעצר בשבוע שעבר והואשם בשורה של עבירות, במה שנראה כניסיון סיכול פוליטי, שנועד למנוע ממועמד בעל סיכויים את האפשרות להתמודד בבחירות לנשיאות ולהסיר את האיום על המשך שלטונו של ארדואן.
במקרה של ארדואן עצמו, שכיהן כראש עיריית איסטנבול ב-1994 עד שנכלא ב-1999, האליטה החילונית ששלטה בטורקיה מאז הקמת הרפובליקה לא הצליחה למנוע ממנו להיבחר ולהפוך ראש הממשלה ובהמשך לנשיא, אחרי שהקים קואליציה איסלאמית פוליטית והבטיח להפוך את טורקיה לדמוקרטית יותר וליברלית יותר ולהצעיד אותה לעבר קבלה לאיחוד האירופי.
זה לא קרה. ארדואן, שהיה קורבן לשלטון ריכוזי מתעמר כשכיהן כראש עיריית איסטנבול, וכבר 22 שנה מנהיג את טורקיה כולה, שינה את התוכנית, חישב מסלול מחדש והחליף את הדרך. הוא ניצל את הרוב הגדול שעמד לרשותו אחרי שניצח במערכות בחירות בזו אחר זו כדי להשתלט על כל מוסדות השלטון, לנטרל את האיזונים והבלמים ולהציב את אנשי שלומו כשומרי סף, חוקרים ושופטים. אפילו הצבא, שפעם היה "מגן החילוניות" בטורקיה וכפה אותה בברוטליות, סר למרותו באופן מוחלט. הוא הקיף עצמו במלחכי פנכה ואומרי הן, שאווישים.
בשנים האחרונות עושה ארדואן בטורקיה ככל העולה על רוחו. הוא אינו חייב דין וחשבון לשום גורם או מוסד. כל מי שמעז להרים ראש, לערער או להציע חלופה – מושלך הצידה. לא מעט ניסו, והיום הם במדבר הפוליטי. הוא ואנשיו השתלטו על התקשורת באופן מוחלט: עיתונאים ואזרחים שמעיזים לבקר אותו, גם ברשתות החברתיות, נעצרים באישון לילה, מואשמים בעבירות על ביטחון המדינה או בעלבון לממשלה – ואין לפני מי לערער, כי כל מוסדות המדינה בכיס שלו. גם פוליטיקאים לא זוכים לחסינות.
אם בתחילת הדרך הואשם ארדואן בהיותו איסלאמיסט כשאמר שיהפוך את טורקיה דמוקרטית יותר וליברלית יותר כדי לשחרר אותה מכפיית האליטה החילונית, הרי שברבות השנים התמכר לכוח, התענג על מנעמי השחיתות ומאיסלאמיסט הפך ארדואניסט. טורקיה הפכה למדינת ארדואן. כל משאביה מופנים לרווחתו האישית ולצורכי מקורביו.
כמי שמודע היטב לפוטנציאל האיום של ראש עירייה אטרקטיבי, כריזמטי ועתיר אמביציה באיסטנבול, אין זו הפעם הראשונה שארדואן מנסה להצר את צעדיו של אימאמאולו. ב-2019 ניצח אימאמאולו בפעם הראשונה, אחרי שהקים קואליציה של מפלגות מתנגדות ארדואן ועמד בראשה. ארדואן, שפעל רבות לניצחון המועמד שלו בבחירות האלה, התקשה להתמודד עם ההפסד הצורב: ועדת הבחירות המרכזית, שסרה למרותו, מיהרה למצוא או להמציא אי-סדרים בספירת התוצאות והכריזה על בחירות חוזרות. גם בהן ניצח אימאמאולו את המועמד הרצוי וארדואן נחל הפסד צורב.
אחרי שמפלגתו של אימאמאולו הצליחה לכפות על ארדואן סיבוב שני בבחירות לנשיאות, שהתקיימו ב-2023, הטיל ארדואן את מלוא כובד משקלו בבחירות לעיריית איסטנבול בשנה שעברה. הוא הציג את הבחירות באיסטנבול כמבחן אמון בו עצמו, ושוב הפסיד. אימאמאולו ניצח בפעם השלישית וזכה לתקופת כהונה שנייה כראש העירייה של איסטנבול.
ביום ראשון קיימה מפלגת העם הרפובליקנית, מפלגת האופוזיציה הראשית ומפלגתו של אימאמאולו, בחירות מוקדמות למועמדה לנשיאות בבחירות הבאות. אימאמאולו צפוי היה לזכות במועמדות. בשל המעצר והאישומים נגדו, לא היה יכול להתמודד. המפלגה קיימה את ההליך בהיעדרו. הפתק עם שמו גרף 16 מיליון קולות. הוכחה לכך שארדואן, מנקודת ראותו, היטיב לזהות את הסכנה.
ארדואן יעשה כל שביכולתו כדי להסיר את אימאמאולו מדרכו. כשמוסדות המדינה ושומרי הסף בטורקיה נתונים כולם למרותו, לא סביר שיתקשה בכך. אבל לדעת רבים זה הצעד האחרון בהפיכתה של טורקיה לדיקטטורה מלאה. פוטיניסטית. צעד אחד יותר מדי, שבו יחצה ארדואן, שהיה ראש עיריית איסטנבול והבטיח להפוך את טורקיה לחברה באיחוד האירופי, את הרוביקון. או במקרה הזה את הבוספורוס.
