ישראל נכנסת לישורת אחרונה של המלחמה. יש לה אפשרות אחרונה לקפוץ על העגלה שאותה סוחב הנשיא טראמפ, לסגור את המלחמה, לקבל את החטופים, לזכות בנורמליזציה עם סעודיה. זהו הסכם שירים את ישראל למקום חדש, כולל סיום הסכסוך עם הערבים, קואליציה אזורית, שיפור כלכלי עצום ויביא את ההישג הכי גדול מהמלחמה הקשה והמדממת שעברנו. החלטה רציונלית ואסטרטגית כזאת היא יותר ממתבקשת, ואף ראש ממשלה סביר לא היה מחמיץ הזדמנות ענקית שכזאת.
ראש ממשלה סביר? לא מדובר בנתניהו. ראש ממשלה שלא רק שהוא מנותק מקריאת המציאות, הוא מכפיף את המציאות למצוקה הפוליטית שלו, אותה הוא מסביר באוסף סיסמאות וסרטונים. בינתיים אנחנו כבר במלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה שלנו, ללא שום ניצחון מוחלט, ללא הכרעה, ללא חטופים, ללא טרנספר, ללא שום מימוש של אף אחת מהסיסמאות. זו מציאות של הבטחות דמיוניות לצרכיו האישיים והפוליטיים. למול כך, ישראל עומדת לחזות לנגד עיניה את ההחמצה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עשרות שנות סכסוך, כאשר טראמפ יוותר על ישראל במסגרת הנורמליזציה האזורית.
כלל לא בטוח שטראמפ גם לא ימכור טובין אסטרטגיים נוספים למען סעודיה והמפרציות, על חשבון הצ'ק הישראלי. זה יכול להיות מדינה פלסטינית, או כפייה של סיום המלחמה בתנאים נחותים. ברגע שישראל של נתניהו הפכה מנכס אזורי לנטל, ואבן נגף להישגי טראמפ, הוא שואף להסיר אותה מדרכו. הוא אפילו לא טורח לבקר כאן. ישראל הולכת ונמחקת מרשימת העניין של טראמפ.
נתניהו ממלכד את זמיר - ומכין את הקרקע לכישלון אפשרי במלחמה
בהנחה שנתניהו יצליח לסכל את הזדמנות חיינו, ויחזור למלחמה שמשרתת אותו, ניצבים הצבא והקבינט בניגוד מטרות.
נתניהו רוצה במלחמה אין-סופית, אותו "ניצחון מוחלט". הרמטכ"ל הרבה יותר ריאלי ורוצה להשיג את המטרה של שחרור חטופים ואחר כך גם לפגוע, ככל הניתן, בחמאס. נתניהו ממלכד את זמיר באמירותיו, שלכאורה זמיר הוא שהבטיח את הכרעת חמאס, וראש הממשלה עצמו אישר את התוכנית של זמיר המיועדת לכך. באופן הזה, נתניהו גם קשר את הרמטכ"ל למטרתו להמשיך המלחמה וגם קשר לראשו כבר את האחריות לכישלון האפשרי של המלחמה.
על מנת להביא לשחרור חטופים, הצבא מנסה לייצר הפרדה בין חמאס לאוכלוסייה המקומית כמגן האנושי שלו וכמקור הלוגיסטי. הדרך: באמצעות פעולת סינון שתפריד חמושים מאזרחים. הסיכוי להגיע לסינון כזה נמוך. ראשית כי יש אלפי מנהרות להסתתר בהן. אי אפשר לסנן שני מיליון בני אדם בתנועה, ואין לחמאס בעיה לגייס אנשים משני צדי המתרס. לבסוף, גם כמות הכוח הצבאי מוגבלת בהיקף ובזמן. התוכנית ההומניטרית האמריקנית תצליח, ללא ספק, לעשות לא מעט חברות אמריקניות עשירות, אבל בחמאס זה לא יפגע במאום. כגודל הגרנדיוזיות של התכניות הללו, כך כישלונן. חמאס, בפשטות, ימתין לחלקו מיד לאחר החלוקה המופתית. חמאס בסוף שולט באוכלוסייה והוא יגבה את חלקו. מה כן יקרה? כיוון שאין מדינות מממנות, ישראל תצטרך להיות זאת שמממנת את אוכלוסיית עזה.
הכוונה לרכז את האוכלוסייה על גבול מצרים, תביא למשבר שיסכן את הסכם השלום. זהו הימור מופקר וחסר אחריות.
הניצול של אנשי המילואים הינו הדבר הרגיש ביותר. בהיעדר מטרות ראויות ושחיקה בלתי סבירה, לא ברור כמה הם ימשיכו לשתף פעולה ולהתייצב עבור המטרות הללו. התוצאה לה מצפה נתניהו במצב הנוכחי הוא המשך הלחימה. נתניהו יודע היטב לסכל כל סיכוי לעסקה, ולכן הברירה שתישאר לצבא במצב הזה, זה רק להמשיך ולהתקדם לכיבוש הבא, כאשר ברור שבממשלה הזאת לא ילכו לאחור ולא תקום שום אלטרנטיבה או מהלך מדיני.
בדרך הזאת צועדת ישראל לסיפוח רצועת עזה עם שליטה ואחריות למעל שני מיליון פלסטינים, עם גזר דין מוות לחטופים, והרבה מאוד נפגעים. המהלך הזה הוא הסולם מעלה של חמאס לחזור ולרכוש את מעמדו מחדש כתנועת ההתנגדות הכי חשובה והכי פופולרית בעולם הערבי. נתניהו, בעצם, יבטיח את המשך הסכסוך הישראלי-ערבי לנצח.
>>> ישראל זיו הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף. שימש קצין החי"ר והצנחנים הראשי, מפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים