לנתניהו הולכים ונגמרים השפנים. כבר שבועות שהוא מנסה כל דרך אפשרית בניסיון לרצות את החרדים - משא ומתן על עוד תקציבים בעיצומה של המלחמה, אפשרות להגיש תקציב מוקדם, פיטורי היועמ"שית, ואתמול (רביעי) גם שמענו את שיחת ההתרפסות וההתבטלות בפני הרב הירש - שיחה שבה התגאה נתניהו שהזזת הרמטכ"ל ושר הביטחון מהדרך סייעה לפתור את סוגיית הגיוס. אלא שכל אלה לא עזרו ולא קידמו במילימטר את הסדרת חוק הגיוס, ונתניהו חייב שפן נוסף - חלק מהחרדים רוצים את ראשו (המטאפורי) של יולי אדלשטיין, ואת הדחתו מראשות ועדת החוץ והביטחון.
מדובר בעיקר בחברי הכנסת החרדים שלא באמת מעוניינים בפתרון סוגיית חוק הגיוס, אלא רוצים לקנות עוד זמן בתפקיד.
פיטורי אדלשטיין יכולים לתת לנתניהו עוד זמן יקר. זה נחשב דמי רצינות משמעותיים, ואם יעבור את שבעת השבועות הקרובים הוא כבר יגיע לארץ המובטחת - לפגרה שתיתן לו עוד שלושה חודשים ארוכים בשלטון. בפוליטיקה כל יום הוא נצח, וכל יום יכול לקרות משהו שנתניהו ינצל לטובתו.
אז למה הוא בכל זאת חושש מפיטורי אדלשטיין? הוא יכול היה לפטר אותו כבר אתמול בפגישתם. צריך להבין, הרבנים החרדים רוצים פתרון אמיתי לבעיה אמיתית - יותר ויותר לומדי תורה הופכים עבריינים מבחינה משפטית. הם חייבים הסדרה.
אם אדלשטיין יפוטר יהיה קשה עד בלתי אפשרי לרתום את הצוות המקצועי של ועדת החוץ והביטחון לחקיקה חדשה, שגם יסכימו להגן עליה בבג"ץ. כבר חודשים שאדלשטיין והוועדה שלו עומלים על נוסח של חוק חדש. בקושי על הנוסח הזה תצליח היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון להגן בבג"ץ. אם אדלשטיין יוזז, זו תהיה החותמת הסופית שמדובר בחוק השתמטות ולא גיוס. החוק החדש ימות עוד לפני שנולד.
אריה דרעי אמר זאת בעצמו בריאיון לביטאון ש"ס, "הדרך", בפסח האחרון. כשנשאל אם עלתה האפשרות להחליף את אדלשטיין בתפקידו כיו"ר הוועדה, הסביר דרעי את הקשיים: "ברגע שנעשה צעד כזה, אתה מאבד את שיתוף הפעולה מצד היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון. היא תאמר מיד שמדובר במהלך פוליטי, והיא לא תשתף עם זה פעולה. אחריה גם היועצת המשפטית של הכנסת תגיד שיש מניעה משפטית. ואז מה תעשה?".
החרדים כבר מבינים שהעברת החוק בצורה הזו, גם אם תצליח, לא תעבור את מבחן בג"ץ. "יגידו שההליך היה פגום, לא תקין, ולכן יפסלו אותו", אמר דרעי באותו ריאיון. "לכן אנחנו פועלים באחריות ובסבלנות. זה לוקח זמן - אבל זו הדרך היחידה שזה גם יעבור, וגם יעמוד במבחן המשפטי".
גם ההליך הפרוצדורלי להדחת אדלשטיין יכול להסתבך בדרך. כדי להדיח את אדלשטיין מתפקידו, הקואליציה צריכה לעבור גם דרך ועדת הכנסת וגם דרך ועדת החוץ והביטחון, שבה אדלשטיין זוכה להערכה רבה. זה יהיה הליך ארוך למדי, שילווה בפרופיל תקשורתי מאוד גבוה.
הדחה משחקת לידיו של בנט
גם מבחינה ציבורית, זו תהיה מכה קשה עבור נתניהו. אדלשטיין שוקד על נוסח משלו שלא עובר את החרדים (ולדעתי גם לא את המשרתים, כי הוא בכל זאת מקל מאד על החרדים ביחס לשאר חייבי הגיוס). אם יפוטר, יהיה זה ברור שהממשלה הזו לא באמת מתכוונת לגייס חרדים. כל ארגוני המילואים והמשרתים כבר הודיעו שהם עומדים מאחוריו כאיש אחד. מה גם שההליך ההדחה עצמו עוד עלול להיתקל בקשיים, מה שיביך את נתניהו עוד יותר.
צריך להבין - הדבק של קואליציית בנט העתידית הוא השירות בצה"ל. לא בכדי הוא קורא לה "קואליציית המשרתים". זה מה שמשותף לבנט וליאיר גולן. בתחום המדיני-ביטחוני פעורה ביניהם תהום. אבל עם כל המחלוקות, שניהם תחת האלונקה. נתניהו לא רוצה לקחת את הדיון הציבורי בדיוק לנקודת התורפה שלו. נושא הגיוס חשוב גם לתומכיו, שנושאים בנטל ולא יכולים לסבול את המסחרה שנעשית גם סביב הנושא הרגיש הזה.
פיטורי אדלשטיין עלולים להיות מכה ציבורית אחת יותר מדי עבור נתניהו. נתניהו מבין זאת היטב - לכן אפשר להעריך ששיח הפיטורים נועד בשלב זה בעיקר כדי להפחיד את אדלשטיין ולשכנע אותו לחזור למתווה הקודם, שלא כולל סנקציות ממשיות ומיידיות. אם זה לא יצליח, כל האפשרויות פתוחות.