במהלך דיון בוועדת החוץ והביטחון, שבעה חברי ועדה הביעו חשש כבד לגבי "תוכנית ההכרעה" של הרמטכ"ל אייל זמיר, וטענו שהיא אינה שונה מהותית מתוכניתו של הרמטכ"ל הקודם, רא"ל הרצי הלוי. חברי הוועדה הביעו את החשש שתוכנית זו לא תוביל להכרעה של חמאס, ושהיא עלולה להביא לאבדות כבדות בקרב חיילי צה"ל. הם טענו שנדרש שינוי אסטרטגי משמעותי כדי להשיג הכרעה אמיתית מול חמאס, ושהתוכנית הנוכחית אינה מספקת את השינוי הזה.
החששות שהועלו בדיון:
- חוסר שינוי מהותי: חברי הוועדה טענו שתוכניתו של זמיר אינה מציגה שינוי אסטרטגי משמעותי מהתוכנית הקודמת, ולכן לא צפויה להביא לתוצאות שונות.
- סיכון לאבדות כבדות: חברי הוועדה הביעו חשש שהתוכנית תוביל לאבדות כבדות בקרב חיילי צה"ל, בשל אופי הלחימה מול חמאס.
- חוסר יכולת להכריע את חמאס: חברי הוועדה הביעו ספק ביכולתה של התוכנית להביא להכרעה אמיתית של חמאס, וטענו שנדרש שינוי אסטרטגי עמוק יותר.
חשוב לציין שדיונים אלו מתקיימים במסגרת תהליך ביקורת פרלמנטרית, ומשקפים את מגוון הדעות בקרב חברי הכנסת בנוגע לאתגרים הביטחוניים העומדים בפני מדינת ישראל.
שבעה חברי כנסת מוועדת החוץ והביטחון, במכתבם לקבינט, לראש הממשלה ולרמטכ"ל, טענו שתוכניתו של אייל זמיר למיגור חמאס אינה שונה מתוכניתו של הרצי הלוי, אשר לא צלחה. הם אף הציעו לקיים כיתור של צה"ל על אזורים ברצועת עזה, עד אשר חמאס ייכנע, ולתת תשובות טובות יותר בנוגע לסיוע ההומניטרי, על מנת שלא יגיע לידי חמאס.
כאן אני רוצה לתקן את טעותם של אותם שבעה חברי ועדת חוץ וביטחון. אומנם, בכל מה שטענו לעיל, הם צודקים, אך ההמלצות של חברי ועדת חוץ וביטחון לשיפור תוכנית הפעולה של אייל זמיר, כמו כיתור ועוצר על אזורים ברצועת עזה עד אשר חמאס ייכנע, פשוט לא יעבדו. הגיע הזמן שהציבור, הדרג המדיני והצבאי יבינו שמלחמתו של חמאס לא מתבצעת פנים אל פנים מול צה"ל מעל פני השטח. חמאס פועל כגרילה, והוא נמצא באלפיו בעיר המנהרות, המשתרעת על מאות קילומטרים מתחת לפני הקרקע. חמאס יוצא בחוליות קטנות, בעיקר בשעות הלילה, מטמין מטענים על הצירים ובתוך הבתים, משגר טילי נ"ט לעבר כוחותינו, ומבצע צליפות, וחוזר בחזרה למנהרות. לכן, אין כל טעם ויכולת להכריע את חמאס בכיתור אזורים ברצועת עזה על מנת להכניעו, היות שחמאס נמצא מתחת לקרקע, עם יכולות לעבור מתחת לאדמה במנהרות באופן חופשי לכל האזורים ברצועת עזה שהוא רוצה. חמאס אף משופע בסיוע הומניטרי, אותו ריכז במשך חודשים במחסניו מתחת לאדמה, ויש לו מזון לחודשים רבים מאוד, בניגוד למצבם של הבלתי מעורבים העזתים. חמאס אף ממשיך לקבל מסיני, דרך המנהרות העוברות מתחת לציר פילדלפי, אמצעי לחימה, מטענים ותחמושת, המגיעים גם לצפון הרצועה דרך רשת מנהרות החוצה את רצועת עזה לאורכה ולרוחבה מתחת לכל הצירים – פילדלפי, מורג, נצרים – בהם צה"ל שולט.
במשך שנה וחצי של מלחמה, הדרג המדיני והדרג הצבאי זרו חול בעיני הציבור, וטענו שהרס התשתיות, הבתים והמתחמים של חמאס מעל פני הקרקע מביא לניצחון על חמאס. הציבור התמים ראה בטלוויזיה את רצועת עזה חרבה, ורצה להאמין למסכת השקרים של הדרג המדיני והדרג הצבאי, כי אכן צה"ל מנצח. האמירות של הדרג הצבאי, כי השמיד את התשתיות הצבאיות של חמאס, הן פארסה והטעיית הציבור שאין כמותה. אומנם, בשגרה, ישבו חלק מהמפקדים והלוחמים של חמאס במתחמים מעל פני הקרקע, אך ברגע שפרצה המלחמה, רובם ככולם ירדו מתחת לקרקע לעיר המנהרות, ומשם הם נלחמו כגרילה. לכן, הרס מתחמי חמאס מעל פני הקרקע (כפי שצה"ל מכנה אותם – התשתיות הצבאיות של חמאס) על ידי צה"ל לא פגע כלל ביכולת המשך הלחימה של חמאס כגרילה, בדרך הפעולה כפי שציינתי לעיל. לאחרונה הודה צה"ל, שבניגוד למה שסיפרו לציבור על השמדת מעל 50 אחוז מהמנהרות, נפגעו פחות מ-25 אחוז מהמנהרות על ידי צה"ל, וזו מהסיבה שאין לצה"ל מספיק כוחות מקצועיים לפיצוץ מאות ק"מ של המנהרות. הצבא אף מודה שחמאס חזר לגודלו הטבעי, כפי שהיה לפני המלחמה, בסביבות 30 אלף לוחמים, על ידי תגבור צעירים. הצבא אף הודה שהמנהרות מתחת לציר פילדלפי, החוצות מסיני לתוך הרצועה, ממשיכות להזרים לחמאס אמצעי לחימה, מטענים ותחמושת, וכל זאת בניגוד למה שאמרו בעבר לציבור.
המשמעות לכל מה שציינתי שחידוש הלחימה לא יקדם את הכרעת חמאס, כפי שצה"ל לא הצליח עד עתה, ובוודאי אין שום אפשרות לשחרר את החטופים בלחץ צבאי. המשך הלחימה בא לשרת אך ורק דבר אחד, והוא שלמות הקואליציה. תהליך זה זורע הרס בכל התחומים – בחוסנו של צה"ל ובביטחון המדינה, בחוסנה של החברה בישראל, בכלכלה, בבריאות, בחינוך, ביחסים בין-לאומיים ובמה לא. בחלק מהתחומים אנו קרובים מאוד לנקודת האל-חזור.
הדרך היחידה לצאת מהמצב הקשה היא הפסקת הלחימה ושחרור כל החטופים בפעימה אחת, כפי שחתם בנימין נתניהו, עד אשר ההסכם הופר. כל עסקה שבה ישוחררו רק כמה חטופים תותיר את כל האחרים ללא כל סיכוי לחזור הביתה, אלא אם כן ישראל תסכים להפסקת הלחימה, שממילא איבדה מזמן את תכליתה.
שיקום הצבא והמדינה לאתגרים קשים מאוד הצפויים לנו בעתיד דחוף ביותר. גם בזמן שיקום הצבא והגדלתו מול כל האיומים המתפתחים מכל עברי ישראל, אין פירושו התעלמות ממה שקורה מול חמאס ברצועת עזה. כל הפרה של ההסכם על ידי חמאס תענה בתגובה חריפה של צה"ל, עם כל האמצעים העומדים לרשותו.
>>> אלוף במיל' יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס, וכמפקד המכללות הצבאיות. הוא כיהן במשך עשור כנציב קבילות החיילים. בעל עיטור העוז על לחימה כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים