בימים הקרובים תיושם שיטה חדשה לחלוקת מזון בעזה, שלא באמצעות ארגוני הסיוע הבין-לאומיים, תחת אבטחה ישירה של חברה פרטית שבה מועסקים כאלו ששירתו בעבר בצבא ארצות הברית. הם יפעילו ארבעה מרכזי חלוקה, שכל אחד מהם אמור לספק סיוע לכ-300 אלף איש. התקווה היא להקים בהמשך מרכזים נוספים כדי לספק מזון לכל 2.1 מיליון העזתים ברצועה.
הצלחתה של תוכנית זו עשויה לקבוע את עתיד המערכה בעזה, ולהביא לבידודו של חמאס והכנעתו תוך כדי ניטרול המשבר ההומניטרי והפחתת הלחץ הבין-לאומי. כך, יש לקוות, נוכל להביא גם לשחרור החטופים וגם להפסקת המלחמה.
מחדל הסיוע ההומניטרי
מאז 7 באוקטובר מסכימים רוב הפרשנים שנקודת התורפה המרכזית של חמאס היא אספקת סולר, מזון ומים. ואכן, בימים הראשונים של המלחמה מנעה ישראל באופן מוחלט כניסה סיוע הומניטרי, וזה גם מה שהביא את חמאס להסכים לשחרור מדורג של חלק גדול מהחטופים.
אלא שאז נכנעה ישראל ללחץ בין-לאומי מאסיבי והחלה לאפשר את כניסתו של סיוע הומניטרי לרצועת עזה. סיוע זה התאפשר למרות שחמאס לא קיים את חלקו בעסקה ולא אפשר לארגון הצלב האדום להיפגש עם כל החטופים ולספק להם תרופות חיוניות. מחדל עצום זה של הממשלה הלך והתעצם במשך שנה וחצי, ברצועת עזה נצטברו עודפי מזון עצומים וארגון חמאס החל משתקם בזכות הכספים שהפיק ממכירת הסיוע ההומניטרי עליו השתלט.
מחדל זה התבסס על טעות בהבנת האילוצים הבין-לאומיים, אשר מחד דורשים לאפשר על פי כללי המשפט הבין-לאומי ההומניטרי הכנסת סיוע לאוכלוסייה בלתי מעורבת באזור לחימה, אבל באותה מידה ישנם כללים בין-לאומיים המעוגנים באמנה הבין-לאומית נגד מימון טרור וכללי כוח המשימה Financial Action Task Force (FATF), האוסרים באופן מוחלט מתן כל סיוע, גם לא הומניטרי, לארגון טרור, או למי שהוא תחת שליטה של ארגון טרור.
הכנסת הסיוע במתכונת שנעשתה עד כה, באמצעות הארגונים הבין-לאומיים, נעשתה שלא על פי העקרונות הבין-לאומיים, הן משום שהסיוע הגיע לא רק לבלתי מעורבים, אלא גם לחמאס עצמו הממשיך בלחימה, מה שמהווה אבסורד מוחלט בסיוע ישיר לאויב, והן משום הסתירה לעקרון הבין-לאומי שאין לאפשר הענקת סיוע כלשהו לארגון טרור, גם לא למטרות לגיטימיות כמו סיוע הומניטרי.
למרבה התדהמה, למרות התבטאויות שונות של שרים בממשלה, כולל של שר הביטחון לשעבר יואב גלנט עוד מלפני למעלה משנה כי הורה על עריכת פיילוט לחלוקת המזון שלא דרך חמאס, הנושא לא קודם, בעיקר בשל התנגדות צה"ל וחששו כי מעורבותו בחלוקת המזון תביא ליצירת ממשל צבאי דה-פקטו, דבר שיש לו משמעויות צבאיות, תקציביות ומדיניות מרחיקות-לכת.
שליטה אפקטיבית על יעד הסיוע ההומניטרי
בשבועות האחרונים התבשרנו סוף סוף כי הוכנה תוכנית ישראלית-אמריקנית להקמת ארבעה מתחמי חלוקה גדולים, שבהם כל עזתי יוכל לקחת כמה ארגזים ללא פיקוח - מחטיפי חלבון ועד קמח וסוכר. אלא שתוכנית הסיוע החדשה נתקלת בעיכובים של הרגע האחרון. ארגוני הסיוע מתנגדים לתוכנית ומסרבים לשתף עימה פעולה, ופתיחת מתחמי חלוקת המזון תחת אבטחה אמריקנית, והגנה מרחוק של חיילי צה"ל, נדחתה.
על ישראל להתעקש על יישום התוכנית בהקדם, ולהנחות את צה"ל לפעול ככל יכולתו להצלחתה. יש להניח שצה"ל יידרש לנקוט גם בפעולות להגנה על מתחמי החלוקה מפני ניסיונות תקיפה של חמאס. אין להשלים עוד עם הכנסת סיוע כלשהו לרצועת עזה מבלי שיש שליטה אפקטיבית על יעדו של סיוע זה, ויש לקוות שצה"ל לא יגרור הפעם רגליים ויפעל להצלחתה של התוכנית.
אם אכן תצא התוכנית לפועל, יהיה צורך לצאת בקמפיין בין-לאומי שיבהיר לעולם שאין רעב בעזה וכי סיוע הומניטרי מועבר לבלתי מעורבים, אך לא להתעצמות חמאס, שפעולותיו הן הסיבה היחידה להתמשכות המלחמה ופגיעה באזרחים.
>>> עו"ד יהודה שפר שימש בעבר כמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית וכן כיושב הראש הראשון של הרשות לאיסור הלבנת הון