הכרזת שר הפנים הירדני מאזן אל-פראירה על סגירת משרדי האחים המוסלמים, הוצאתה אל מחוץ לחוק והחרמת רכושה הייתה לכאורה צפויה ומתבקשת בעקבות חשיפת רשת טרור של חברי האחים המוסלמים החשודה בכוונה לבצע פיגועי טרור. בכך הצטרפה ירדן למצרים, סעודיה ומדינות נוספות שהוציאו את האחים המוסלמים וחמאס מחוץ לחוק.
מאז הוקם הסניף של האחים המוסלמים בירדן ב-1945, יחסיו עם המשטר ידעו עליות ומורדות. מנהיג התנועה השיח' עבד אל-לטיף אבו קורה היה מקורב למלך עבדאללה הראשון ולכן זכתה התנועה לאישור לפעילותה. מאז פרחה התנועה ושגשגה וחבריה לקחו חלק בתפקידים ציבוריים. חברי התנועה מונו כראשי הווקף וכמטיפים במסגדים ברחבי ירדן. בשנות ה-60 וה-70, אחד מראשי האחים כיהן כשר חינוך ופעל רבות לרוויזיה של ספרי הלימוד.
עם הסרת מצב החירום במדינה שהוטל ב-1967, נערכו בחירות לפרלמנט ב-1989, אשר הביאו את האחים למלא תפקיד חשוב בפוליטיקה הירדנית. אחד מחברי הארגון אף כיהן כיו"ר הפרלמנט בין השנים 1993-1990. האחים גם שילבו ידיים עם מדיניות המלך חוסיין שתמך בשליט עיראק סדאם חוסיין כאשר כבש את כוויית ב-1990. על מנת לטשטש את הזיהוי בין הארגון ובין חברי הפרלמנט הפועלים מטעמו, ב-1992 קמה "חזית הפעולה האיסלאמית".
סוף עידן בירדן
הסכם השלום עם ישראל באוקטובר 1994 הביא למשבר ראשון בין המשטר לאחים וזאת בעקבות גינויים ופסקי הלכה שפרסמו נגד ההסכם. גם התארגנות של פעילי חמאס השפיעה על הקצנה בקרב האחים, שהופנתה לא רק כנגד ישראל אלא גם נגד המשטר. אי לכך, אחת ההחלטות הראשונות של המלך עבדאללה השני ב-1999 הייתה לסגור את משרדי חמאס ולגרש כמה מפעיליה, כולל ראש הזרוע המדינית ח'אלד משעל, שניצל מניסיון ההתנקשות של ישראל שנתיים קודם לכן.
מחאות האביב הערבי גרמו למשבר נוסף בין המשטר לאחים המוסלמים משום שהם תמכו ברפורמות פוליטיות ובצמצום סמכויות המלך. יתר על כן, עליית האחים במצרים חיזקה את התנועה בירדן ונוצרה מעין קואליציה איסלאמית בין המדינות שאיימה על המשטר הירדני. בינואר 2013 אף הכריזו האחים המוסלמים כי ירדן תהיה "ח'ליפות איסלאמית" ובכך החריפו את המשבר.
ההפגנות האלימות נגד שגרירות ישראל בעמאן במרץ 2014 והמידע המודיעיני שהעבירה ישראל הביא למעצרם של 31 חברי הארגון בהאשמה שעסקו בהברחות נשק לגדה המערבית.
בעוד משטר א-סיסי במצרים הוציא את האחים מחוץ לחוק, המלך העדיף לטפל בבעיה בצורה אחרת על ידי טיפוח ועידוד זרם מתון יותר מקרב האחים המוסלמים, שלא דגל במעורבות בסכסוך הישראלי-ערבי אלא בקידום ענייני פנים. בד בבד, השלטונות הצרו את פעילות האחים המוסלמים. ב-2020 בית המשפט אף הורה על פירוק התנועה והחרמת רכושה, ובכך חיזק את התנועה המקבילה הנתמכת על-ידי המשטר. עם זאת, המשטר לא פגע בחזית הפעולה האיסלאמית – הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים - שהמשיכה לרוץ בבחירות.
המלך עבדאללה מכריז מלחמה
מאז המלחמה בעזה באוקטובר 2023 גברה השפעת התנועה על הציבור הירדני שממילא הזדהה עם הפלסטינים עוד קודם לכן. בעוד המשטר הירדני הוצג בתקשורת כמשתף פעולה עם ישראל ומסייע לה מאחורי הקלעים לסכל את ההתקפות האיראניות, אנשי האחים המוסלמים נתפסו בציבור כמגנים האמיתיים של הפלסטינים. הם ארגנו הפגנות שבועיות מול שגרירות ישראל, קראו לגירוש השגריר הישראלי ולביטול הסכם השלום. הם גם הכריזו על חרם נגד חברות בין-לאומיות שקיימו קשרים עם ישראל, קיימו שביתות הזדהות עם הפלסטינים וגייסו כספים למען הפלסטינים.
האהדה הציבורית הרחבה שהתנועה זכתה לה באה לידי ביטוי בתוצאות הבחירות לבית הנבחרים בספטמבר 2024, בהן זכתה חזית הפעולה האיסלאמית ל-31 מושבים (מתוך 138). היה זה אחד ההישגים גדולים ביותר בהיסטוריה של התנועה והוכחה לכוחה ברחוב הירדני, שהקיף לא רק את הפריפריה – מעוז התנועה – אלא גם את מרכזי הערים.
חידוש המלחמה בעזה במרץ 2025 הביא לחידוש ההפגנות מול שגרירות ישראל והקצין את עמדת האחים. כוחות הביטחון פעלו עתה בצורה תקיפה יותר, וברשתות החברתיות נשמעה ביקורת חריפה נגדם. מבחינה זו גילוי חשיפת רשת הטרור שיחק לידי המשטר והעניק לו לגיטימציה לטפל בתנועת האחים המוסלמים ולהחזיר את השקט לרחובות.
מהודעת שר הפנים עולה כי למעשה כוונת המשטר לאכוף את החלטת בית המשפט מלפני חמש שנים – החלטה שלא יושמה באופן מלא עד כה. נראה כי המלך הבין שכל הניסיונות שלו להכיל – ולא להתנגש ישירות כמו במצרים – כשלו ולא נותרה לו ברירה. לא מן הנמנע גם שעליית משטר חדש בסוריה בראשות איש איסלאם קיצוני שימשה טריגר נוסף וזאת מחשש שקיום משטר כזה על מפתן גבולה עלול לעודד גורמי איסלאם קיצוני ובכך לאיים על יציבות הממלכה.
כפי שמסתמן עד כה, אין בכוונת המשטר להוציא אל מחוץ לחוק גם את חזית הפעולה האיסלאמית – הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים. אם אכן המשטר ילך צעד נוסף ויכריז גם על החזית כתנועה בלתי חוקית הדבר יוכיח שאכן פניו למלחמה כוללת נגד האיסלאם הפוליטי הקיצוני במדינה. במקרה כזה, בית הנבחרים יפוזר וככל הנראה תיערכנה בחירות חדשות.
כך או כך, תנועת האחים המוסלמים ספגה מכה קשה שתקשה על המשך פעילותה בירדן. מבחינת ישראל והמערב בכלל, כל פגיעה באחים המוסלמים עולה בקנה אחד עם האינטרסים שלהם, דהיינו – חיזוק יציבות המשטר ושימור הסכם השלום.
>>> פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האיסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית וחבר הוועד המנהל של מיתווים; פרופ' רונן יצחק הוא ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל מערבי וחוקר במרכז דיין לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב