בתוך יממות ספורות בחודש האחרון איבד נתניהו את שיווי המשקל המוכר, שהיווה עבורו נכס אסטרטגי בסיכול יריבים ושליטה על סדר היום. החדות הפכה לעמימות, הנחרצות הפכה לבלבול, והרוגע פינה את מקומו לפאניקה. שורת פרשות חמורות מאין כמותן ועימות פנימי חסר תקדים בין רשויות המדינה מביא את ישראל לסף עימות חזיתי שבה יעמדו לראשונה מדינת ישראל מול מדינת נתניהו להכרעה היסטורית על עיצוב דמותה של המדינה בדורות הבאים.
פרשות קטארגייט, מעצרם של אנשי אמונו אוריך ופלדשטיין, ההודאה בהדלפת מסמך סודי, חשיפות ראשי השב"כ רונן בר ויורם כהן על דרישתו להתנכל ליריבים פוליטיים, הטלת המכסים המפתיעה מצד ידידו טראמפ, השימוש המוזר במונח "החטוף ההונגרי", הסרטון ההיסטרי שבו כונו שתולי קטאר בני ערובה, והאמבוש בשידור חי שבו התוודע לשיחות הישירות של ארצות הברית עם איראן מעידים על אובדן האחיזה של נתניהו במציאות. שפת הגוף מדברת את המצוקה, והמצוקה מקבלת ביטוי במילים. נתניהו חווה שבץ פוליטי חמור.
פתאום הוא לבד. כוורת אנשי האמון מתרוקנת מהאנשים אשר חוכמתם הפוליטית איזנה את האימפולסיביות הסובבת אותו מבית, אנשי הקמפיין אשר הידקו את המסר נמצאים במעצר או נמלטו על נפשם, ונתניהו החדש מוקף ביועצים שרואים בברוטאליות המילולית אסטרטגיה מתוחכמת ובבריונות המשפטית חזון מאחד.
מדינת נתניהו מובילה את מדינת ישראל למציאות שבה הממשלה אינה מצייתת לרשויות הממלכתיות, והאזרחים אינם מצייתים לממשלה. הודעת לוין, סמוטריץ', בן גביר ואחרים על כוונתם להחרים את נשיא העליון וראש השב"כ סופה להוביל להחלטת אזרחים שלא להישמע להנחיות הממשלה. מדינת נתניהו מובילה להתפרקות כללית של ההסכמות הדמוקרטיות. כדאי שמדינת ישראל תעמוד מולם, תתעשת ותבנה אותן מחדש.
מדינת נתניהו נגד מדינת ישראל
מדינת נתניהו, על זרועותיה התקשורתיות החסונות והאלימות, מעניקה לראש הממשלה תחושת חסינות ואשליית עליונות מפני ביקורת, משפט וחוק. יועציו יכולים לעבוד עבור מדינת אויב, הוא יכול להדליף מסמכים המסכנים את ביטחון המדינה, לאיים על ראש השב"כ, נציגיו יכולים לגרש משפחות שכולות מהכנסת ולפוצץ דיונים בבית המשפט. התנועה התומכת בו הפכה לזרוע הפוליטית של לה-פמילייה, וכולנו יודעים כיצד מכנים שם את השופט.
ובכל זאת, נס. מעמדו הפוליטי של נתניהו מתייצב. הוא עוד רחוק מקידומת שלושים המנדטים, אך ככל שהאיום על שלטונו גובר, וההקצנה הפנימית מתעצמת לממדים מבהילים, כך מתהדקת התמיכה של קבוצת הליבה הפוליטית, אשר תעמוד לצידו יהיה אשר יהיה. היא תלויה בו לפרנסתה, לשימור מעמדה ולמימוש יצר הנקמה של חלקים רחבים מחבריה.
נתניהו חייב את הצלחתו הפוליטית בראש ובראשונה למתנגדיו. אותה אופוזיציה פוליטית, אשר כבר רבות נכתב ונאמר אודות שיתוף הפעולה המוחלט בגלוי ובסמוי עם שלטונו. החל מכניסה לממשלת אחדות כדי לחלצו מזעם ההמון ועד שורת ציוצים תמוהים שהפכו לעיקר העשייה הפוליטית של ראשי מפלגות ותיקים מותשים, ונטולי תחושת שליחות.
השבץ הפוליטי שחווה נתניהו הופך להזדמנות עבור מי שכן מסוגלים לאתגר את שלטונו ואת ראשי מדינת נתניהו, המסכנים את קיומה של המדינה כישות דמוקרטית מתפקדת. פריצת הדרך תבוא מכיוון בלתי צפוי הפעם, בדמות ברית פוליטית בין ראשי הציונות הדתית המשרתת, ראשי ישיבות ההסדר, לוחמי עזי נפש חובשי כיפה ומנהיגים הרואים באחיהם לגוש הליברלי-חילוני המשרתים והמתנדבים, את בני בריתם ולא אויביהם.
ההזדמנות של האופוזיציה - אבל לא זו שבכנסת
ברית המשרתים למול כת הסרבנים היא תמונת ראי אזרחית למדינת נתניהו מול מדינת ישראל. לא בכדי נישאים כעת העיניים ליאיר גולן ונפתלי בנט כמי שמסוגלים להוביל את מסגרות הגוש הליברלי, להכחיד את המסגרות הוותיקות ולכונן חשיבה מחודשת, לצד נבחרת מנהיגים חדורי להט אידאולוגי המעמידים את פולחן הציונות מול פולחן האישיות. אלו יוכלו במאמץ קל לקבוע כללי משחק מוסכמים, העמדת המדינה מעל כל מנהיג, והחלת חובות שוות לכל אזרחי המדינה או שלילת זכויות ממי שאינם רואים עצמם חלק ממנה.
גם שאלת הזכות האוטומטית לבחור ולהיבחר צריכה להיות על השולחן לנוכח המשמעות הדמוגרפית המקצינה של אוכלוסייה ערבית וחרדית, הנהנית ממלוא הזכויות ומסירה מעצמה חובות יסוד. ברית המשרתים תוכל לקבוע חוקי יסוד חדשים המתנים השפעה על חלוקת הנטל והעושר הלאומי, במילוי חובות היסוד של שירות צבאי ולאומי ותשלום מיסים, אחרת נקבל נבחרי ציבור המייצגים אזרחים שאינם משרתים ואינם משלמים - אך קובעים לאחרים את מכסת השירות והמיסים. מציאות כזו תוביל למרי אזרחי.
מדינת נתניהו תלך ותקצין ככל שראשיה יסתבכו בפרשות ריגול והעומד בראשה יפרפר כלווייתן המסתבך ברשת הקטארית שכנראה סובבת אותו. חובתה של מדינת ישראל להגן על עצמה, לאחד כוחות, לאחד פעולות ולמנוע ממדינת נתניהו להביא אותנו לעוד אסון 7 באוקטובר.