דונלד טראמפ לא אוהב מלחמות. זו עובדה. קשה לראות בו אדם ששפיכות דמים מרתיעה אותו, אבל המעשים שלו בארבע השנים ומאה וקצת הימים שבהם הוא אוחז בהגה השלטון (עם הפסקה של ארבע שנים באמצע) מוכיחים בדיוק את זה. אל מול ההתבטאויות המתלהמות והלשון שלא בוחלת באיומים מפורשים, המעשים מתונים הרבה יותר.
מיד נגיע אל הדרמה שומטת הלסתות של הסכם הפסקת האש שחתם עם החות'ים בתיווך נסיכות עומאן, אבל בואו ניזכר לרגע באיומים שאיים על הרודן מצפון קוריאה קים ג'ונג-און: השניים כינו זה את זה בשלל כינויים מעליבים בשיח שבשיאו הצהיר טראמפ בחשבון הטוויטר שלו בפני כל העולם שהכפתור האדום שלו גדול ועוצמתי יותר מהכפתור של קים. זו הצהרה שעל פניו יכולה הייתה להוביל להתלקחות של מלחמה גרעינית.
North Korean Leader Kim Jong Un just stated that the “Nuclear Button is on his desk at all times.” Will someone from his depleted and food starved regime please inform him that I too have a Nuclear Button, but it is a much bigger & more powerful one than his, and my Button works!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) January 3, 2018
אבל כשקים הציע לפתע, ללא כל הכנה מוקדמת, לקיים משא ומתן - הם הפכו לחברים טובים דרך שורה של מפגשים היסטוריים, רק כדי להיפרד שוב כאויבים מבלי שטראמפ הצליח להשיג הישג כל שהוא. לא במעשה מדיני ולא במתקפה צבאית שממנה נמנע למרות ההצהרות המתלהמות.
כשנשאל בשלבים שונים על כישלון המגעים עם קים, התגאה טראמפ בכך שהוא יכול לקיים עם הרודן מצפון קוריאה דיאלוג כדי למנוע שפיכות דמים. כשחזר לבית הלבן, בתחילת השנה הצהיר שהוא מתכוון לחדש את המגעים.
טראמפ הוא איש של עסקאות. מסיכומים ביוגרפיים שפורסמו עולה שכאיש עסקים הוא צבר נכסים רבים תוך שהוא חוסה פעם אחר פעם תחת הגנת פשיטת הרגל - Chapter 11. הצלחה עסקית? סוגיה שראוי לדון בה. כך או אחרת נראה שהכישורים הנדרשים להצלחה בזירה העסקית שונים מהכישורים הנדרשים להצלחה בזירה המדינית. כאן טראמפ לא צפוי ולא קונבנציונלי. איש לא יודע לאן הוא מכוון. הוא ממשיך ללטוש עיניים לגרינלנד ששייכת לדנמרק ומתייחס לקנדה, שמאז ומתמיד הייתה שכנה נאמנה של ארצות הברית, כמדינה ה-51.
מה יעשה כדי להשלים את מה שהצהיר? אם נסתמך על ניסיון העבר, גם זה הקרוב מאוד - כנראה שלא הרבה. במלחמת הסחר הוא מתנהל באופן כאוטי וסותר את עצמו שוב ושוב. זה המקום לחזור להסכם שחתם שליחו המיוחד לענייני כל סטיבן וויטקוף עם החות'ים. אחרי שאיים על איראן שתשלם מחיר כבד ביותר אם החות'ים ימשיכו לתקוף, הוא מכריז על הפסקת אש למחרת היום שבו החות'ים הצליחו לפגוע בנמל התעופה הבין-לאומי של מדינת ישראל, שנחשבת בעלת ברית ראשונה במעלה, כפסע מגרימת אסון רב-נפגעים ותוך פגיעה חמורה בתנועת המטוסים למדינת ישראל וממנה.
מה שהוביל למהלך הזה של טראמפ עדיין לא ברור. ייתכן אפילו שזה חלק מהסכם גדול יותר שכולל את תוכנית הגרעין של איראן. כן ברור שטראמפ לא טורח לשמור את ראש ממשלת ישראל קרוב אליו. שלוש הפתעות אסטרטגיות זימן טראמפ לבנימין נתניהו בתוך שבועות ספורים: המשא ומתן עם איראן והקריאה להיות הגיוני עם ארדואן במהלך הפגישה שאליה זימן אותו בבהילות לפני הפסח בבית הלבן. ויש גם את זו של אמש (שלישי). לא בדיוק מתכונת "היינו כחולמים", והאופוריה שפשטה בחוגים רבים בישראל אחרי שנבחר שוב לבית הלבן.
כך או אחרת, אחרי מתקפה אינטנסיבית שנמשכה חודשיים כמעט וגרמה לעשרות הרוגים בתימן, טראמפ חתם על הסכם הפסקת אש שלא כולל את ישראל. מוקדם לדעת אם התעבורה הימית, דרך ים סוף לתעלת סואץ, אכן תתחדש (במקרה כזה גם נמל אילת יוכל לחזור לתפקד). בינתיים, טראמפ יכול להתגאות בכך שעשה הכול כדי להפסיק את שפיכות הדמים. לפחות בתימן.