מה שאנו למדים מתשובת חמאס להצעת וויטקוף הוא שזהו הרגע הקריטי עבור כל הצוותים המעורבים להתגייס ולהביא לסגירת העסקה. עם זאת, גם במתווה וויטקוף נותרו פתוחות סוגיות מרכזיות - הסדרת הסיוע ההומניטרי לרצועה ולוחות הזמנים לנסיגת הכוחות הישראליים - שטרם זכו לפתרון מלא.
השאלה המכרעת כעת היא אם ישראל תוכל לקבל את התגובה החלקית מצד חמאס - ה"כן המותנה" - ולראות בכך בסיס מספק להמשך המשא ומתן לקראת עסקה. לאחר שחמאס הסכים עקרונית למסגרת המוצעת ואישר את מספר החטופים שישוחררו, יהיה קשה מאוד לישראל לדחות את ההצעה רק בשל חילוקי דעות על פריסת לוחות הזמנים לשחרור החטופים.
בכל מקרה, הנתונים מצביעים על כך שחמאס נתון ללחץ כבד, בעיקר בשל חוסר הוודאות לגבי התחייבות ברורה מצד ישראל לסיום מוחלט של המלחמה. עם זאת, קיימת מחויבות אישית מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להצלחת המשא ומתן.
גורמים שקוראים את תגובת חמאס מצביעים על מהלך מתוחכם. ארגון הטרור מנסה לנצל את הכלי של הדרגתיות השחרורים - כולל שחרור חטופים ביום האחרון של הפסקת האש - במטרה לשמור בידיו קלפי מיקוח רבים ככל האפשר ולחייב את ישראל לנהל משא ומתן רציני וממשי על הפסקת המלחמה לצמיתות.
האמון המוגבל של חמאס נובע מהחשש שאם ימסור עשרה חטופים כבר בתחילת הפסקת האש, ישראל לא תראה עצמה מחויבת לנהל משא ומתן אמיתי בהמשך. למרות הלחץ הכבד שהארגון חש, הוא מקפיד שלא להיתפס כמי שמסרב לעסקה ומקלקל את הסיכויים להשגת הסכם.