העמדה של הרמטכל אייל זמיר, שהתפרסמה הבוקר (רביעי) בקשר לדיוני הקבינט, מעידה על דבר אחד שאולי עדיין לא ברור לכולם: הרמטכל הוא האדם החזק ביותר כיום בשירות הציבורי. אי אפשר לפטר אותו. זה מה שהשרים מגלים כעת. זמיר אמר לדרג המדיני שהוא מתכוון להביע את דעתו המקצועית, והוא ישמיע אותה בכל מקום - והנה במקרה זה הוא מתפקד כאיש מקצוע עצמאי שעומד על דעתו. למרות האיומים, אין להם שום יכולת ממשית להזיז את הרמטכל מתפקידו.הדברים שאמר הרמטכל זמיר בדיון מחזקים את הטיעונים שהשמיע קודמו, הרמטכל לשעבר הרצי הלוי, שעליהם ספג ביקורת קשה מצד הדרג המדיני. גם הרצי הלוי חשב שלא נכון לצהל לחלק את הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה. כעת, מי שמנסה להטיל דופי באייל זמיר, לא לקח בחשבון את הרוח והנחישות שלו. מי ששולח חיילים לקרב, יש לו שיקול דעת והבנה עמוקה של משמעות כל מהלך, של כל הנחיה בפקודה. ואכן, מי שמתיישב בקומה ה-14 על כיסא הרמטכל כבר מסתכל על הדברים בצורה מפוכחת. העמדות, באופן טבעי, מתמתנות.רק כשעה לאחר הפרסום, השר בצלאל סמוטריץ' כבר מתקפל. הוא מבהיר שלא מדובר בטענה נגד הרמטכל - אלא נגד הממשלה והעומד בראשה. גם שר הביטחון ישראל כץ אומר בשיחות סגורות שהוא נגד ממשל צבאי ברצועת עזה. במקום זאת, אם מתקדמים בכיוון זה, צהל יוכל לאפשר לחברות בין-לאומיות לחלק את הסיוע ההומניטרי. כך או כך, הם לא מתכוונים ליצור אפשרות שבה חיילים ייפגעו כשהם נושאים על גבם שקי אורז עבור תושבי עזה.זו חובתו של הדרג המקצועי, בצהל ובשבכ, להציג בפני הדרג המדיני בדיונים הפנימיים את דעתו המקצועית ואת המלצתו בכל דבר ועניין. זו חובתם ואחריותם. הדרג המדיני יכול להקשיב, ואז לקבל או לדחות כל החלטה שהוא רואה לנכון. וכמובן, להנחות את הצבא בהתאם. אבל אי אפשר לדבר כך בזלזול אל רמטכל שמציג את דעתו המקצועית בדיון קבינט - זה בלתי מתקבל על הדעת. גם הסגנון הוא חלק מהבעיה.ברור שבשל המצב הפוליטי שלו, סמוטריץ' מחפש דמות לטפס עליה כדי לקושש עוד קולות. עם זאת, אני לא חושב שהוא מבין את עומק הבעיה שהוא נמצא בה. זה לא רק שהוא מתנגח באנשים שהוא עצמו אישר כממשלת ישראל, והוא זה שאישר את הצבת זמיר בראש הצבא, אלא שהוא גם מתנגח בציבור שלם שמהווה את בסיס התמיכה שלו. הציבור הדתי-לאומי שסמוטריץ' מתיימר לייצג מתגייס בהמוניו ומשלם מחיר כבד במלחמה, בעוד הוא מתייצב לצד החרדים ויוזמות הפטור מגיוס שלהם.הלחץ על חמאס - והצעד הדרמטי שנשקל ונשלל עי הצבאבאשר לסוגיית הממשל הצבאי: הקמת ממשל צבאי כרוכה בעלויות אדירות. חלק מזה הוא להחזיק אלפי חיילים שיידרשו לעסוק בכך למשך שנה לפחות. הם אלה שיצטרכו להביא שקי אורז וקמח לתושבי עזה. אף רמטכל לא הסכים לכך, כולל זמיר, וכך גם שר הביטחון. כדי לרתום את החברות הבין-לאומיות למשימה זו חייבים להתחיל להניע תהליכים, ואין טעם לגרור את צהל לעניין זה. חיילי צהל לא צריכים להתעסק בסיוע הומניטרי - יש לכך עלויות גבוהות וכרוך בסיכון מיותר לחיילים. כמעט כולם מבינים את זה, וכעת הרמטכל גם אומר את זה לדרג המדיני מפורשות.