האירוע החשוב שקורה עכשיו הוא לא המשבר הפוליטי. הממשלה לא תיפול כרגע, אולי בעוד שלושה חודשים, בתחילת כנס החורף, הכנסת תקבע מועד לבחירות. אבל גם אם הממשלה הייתה נופלת, זה היה האירוע המשני. האירוע האמיתי שמתרחש בישראל של שנת 2025 הוא המציאות החדשה בחברה החרדית: כל צעיר חרדי בגיל 26-18 מקבל צו גיוס מצה"ל. מה שנחשב לנורמלי עבור כל אזרח חילוני או דתי, הוא שינוי מטלטל עבור צעיר חרדי. עם הזמן, אולי גם מהפכה של ממש בתוך החברה החרדית.
זה לא רק חובת הגיוס. צעיר חרדי שיתעלם מהצו לפי הוראת רבותיו וימשיך במסלול החרדי הרגיל, ייאלץ להתמודד עם סנקציות, גם בלי חוק גיוס חדש. הוא לא יוכל לצאת מהארץ. יש סיכוי שייעצר במקרה על ידי המשטרה ויועבר למשטרה הצבאית. אם הוא נשוי, הוא לא יקבל סבסוד למעונות יום לילדיו. אלו דברים שקורים כבר עכשיו. סביר להניח שבהמשך תישלל ממנו גם ההנחה בארנונה, הנחה על דיור והטבות נוספות, תלוי ביעילות המערכת המשפטית.
אין ספק שרוב הצעירים החרדים יקשיבו לרבותיהם ולא יתייצבו בלשכת הגיוס. אך גם אין לי ספק שרבים מהם יבחרו לפעול לפי החוק, להתייצב ולהתגייס לשירות כזה או אחר. זה לא יקרה ביום אחד, אבל ככל שהמצב הנוכחי יימשך והסנקציות יתעצמו, נראה יותר ויותר חרדים משתלבים בצה"ל ובגופי ביטחון נוספים.
גם עכשיו אנחנו עדים לעלייה מסוימת במספר המתגייסים החרדים. אין נתונים רשמיים של צה"ל על מספר המתגייסים החרדים בשנים האחרונות, אולם, לפי ההערכות, בכל שנה מהשנים האחרונות התגייסו עד 1,500 חרדים. בשנת הגיוס שהסתיימה החודש התגייסו כ-2,500 חרדים. גם זה לא נתון רשמי, אבל הוא נאמר לנו על ידי גורמים בכירים בצה"ל שעוסקים בגיוס חרדים.
נכון, זה עדיין מספר נמוך. מתוך מחזור של כ-14 אלף צעירים חרדים, היינו מצפים לראות מספרים גבוהים בהרבה. הצבא זקוק בדחיפות ליותר מעשרת אלפים לוחמים. כיום הרוב המוחלט של החרדים כלל לא מתייחס לצווים שצה"ל שולח, רק אחוז זעום מתייצב. וזה מה שתופס את הכותרות. ובצדק.
אבל אם יישמר המצב כפי שהוא כיום, כלומר:
- שלא יחוקק חוק פטור מגיוס לחרדים.
- שהמערכת המשפטית תמשיך להיות אפקטיבית ותצליח להטיל סנקציות נוספות על משתמטים.
- שצה"ל יימנע ממעצרים בתוך ריכוזים חרדיים או של בחורי ישיבות אמיתיים, כדי לא להצית עימות ישיר עם הרחוב החרדי.
נראה שינוי אמיתי בהמשך הדרך.
הסעיף השלישי חשוב במיוחד. אם תתרחש הסלמה בין צה"ל לחרדים, כפי שחפצים בכך בפלג הירושלמי ובעוד מקומות, נראה מעצרים מצד אחד והפגנות המוניות מהצד השני מה שיגרום "למלחמות קודש", ואז גם חרדים שמעוניינים לציית לחוק יוותרו על התענוג.
השינוי שהעסקנים החרדים לא אוהבים
כתוצאה מהצווים, נרשם שינוי נוסף ביחסי חרדים ומדינה - תקציב הישיבות. המדינה הקפיאה השנה למעלה מחצי מיליארד שקלים עבור תלמידי ישיבות שחל עליהם צו גיוס. גם זו החלטה משפטית. הישיבות, שהולכות וגדלות עם השנים, לומדות כעת לגייס כסף באופן עצמאי, כמו הישיבות של החרדים בארצות הברית ובאירופה.
זהו צעד מתבקש, עכשיו או בעוד כמה שנים, תהליך התבגרות טבעית של מדינת ישראל והציבור החרדי, כי הישיבות הולכות וגדלות ובשלב מסוים הכלכלה הישראלית לא תצליח לתקצב את כל לומדי התורה שממלאים עוד ועוד ספסלים בבית המדרש.
מעבר להקלה לקופת המדינה, רבנים סבורים כי המהלך הזה עשוי להביא להשבחת עולם התורה. מי שרוצה ללמוד תורה באמת יישב בישיבה, והנדיבים החרדים יתמכו בו בשמחה. מי שלא, יתכבד ויעזוב את הישיבה. כשתקציב הישיבות כולו יהיה על כתפי הרבנים, הם לא יתנו לבטלנים להמשיך ולשבת בישיבות ובכוללים בחוסר מעש. כך חבורת הלומדים תשיל את שוליה ולימוד התורה בתוך בתי המדרש ישתבח
מי שמבין היטב את התמונה הזו הם העסקנים החרדים, שלא אוהבים שינויים בתוך החברה החרדית ולכן הם לוחצים בכל הכוח על חקיקת חוק פטור מגיוס, ואפילו פרשו מהממשלה לצורך זה. מטרתם ברורה: להעביר חוק כזה כבר בתחילת כנס החורף. כפי שאמר אריה דרעי לעיתון חרדי: "אל תשתמשו במונח 'חוק גיוס'. זה חוק הסדרת מעמד לומדי תורה. זה לא חוק שעומד לגייס, זה חוק שבא להסדיר את מי שלומד תורה. ככה אני קורא לחוק וככה אני מתייחס אליו". דרעי צודק. יש כאלו שאומרים שהחוק של החרדים הוא "חוק גיוס לישיבות", ויש בזה אמת.
מהפכות חברתיות לא קורות ביום אחד
תחילתה הרעיונית של המהפכה המתהווה התחילה בטבח 7 באוקטובר. מיד אחרי שמחת תורה אלפי חרדים מבוגרים פנו מיוזמתם לצה"ל וביקשו לשרת בשלב ב'. הפריחה של המגמה לא המשיכה מיד, ואחרי הגל הראשון, לא ראינו המשך של מתייצבים. אולם, בפרספקטיבה היסטורית, אפשר בהחלט לראות את החיבור. רבים מהחרדים שכן מתגייסים, אומרים ש-7 באוקטובר היה הטריגר שלהם להחלטה.
התהליך הזה, בהנחה שהוא לא יעלה על מכשולים, איננו מושלם. גם כי יש מתח עצום ונפיץ בין ההנהגה החרדית לרשויות, וגם כי לומדי התורה האמיתיים, כמה אלפים או יותר, שרוב הציבור הישראלי מוכן שימשיכו ללמוד תורה ולא יתגייסו, מעמדם לא הוסדר בחוק. גם מבחינת צה"ל, היה עדיף להעביר חוק גיוס חדש, שיאכוף את חובת הגיוס באמצעות סנקציות כלכליות אפקטיביות, ובכך למלא את השורות בלוחמים.
באם התהליך לא ייעצר מהסיבות שמנינו, נראה בטווח הזמן הבינוני מהפכה אמיתית בחברה החרדית וביחסי החרדים והמדינה. ייתכן כי בישראל 2025, אי אפשר לבצע מהפכות חברתיות ביום אחד.