יום שני בלילה, כנסת ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא מחדר צדדי כדי לחמוק מהמצלמות, ונכנס ישר ללשכתו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יולי אדלשטיין. לא בכל יום טורח ראש ממשלה להגיע ללשכתו של ח"כ – אפילו כשמדובר ביו"ר ועדה חשובה. אבל שם, פחות או יותר, הסתיימו המחוות.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
כבר בערב הקודם נפגשו השניים. בניגוד לתדרוכים, זו הייתה פגישה קשה שבה הבהיר נתניהו לאדלשטיין שאינו מוכן לדחיות נוספות. הוא אף איים להטיל עליו את האחריות להפלת הממשלה בעיצומה של מלחמה: "זה יהיה על הראש שלך", הזהיר. אדלשטיין, כהרגלו, הבטיח להשתדל – אך לא הבטיח לקיים.
כשנתניהו נכנס ללשכתו למוחרת בלילה, הוא כבר רתח. השעות חלפו והנוסח של מתווה הגיוס טרם פורסם. אדלשטיין הסביר לו שהעבודה המשפטית טרם הושלמה, ולכן הנוסח לא מוכן. נתניהו לא התרצה. הוא דרש להדפיס "כאן ועכשיו" את מה שכבר קיים. אלא ששם חיכתה לו הפתעה – הנוסח כלל שינויים, כאלה שהיה ברור לשניהם שהחרדים לא יאהבו. נתניהו היה צריך להחליט – לתת לאדלשטיין לפרסם את שלו, או לקחת חסות על המתווה הקיים. ביום שבו נפלו עוד שלושה לוחמים בעזה, הוא לא העז.
וזו הנקודה – עד עכשיו נתניהו עבד בלקנות זמן, ולא בלפתור את סוגיית הגיוס. הוא הקפיד להתרחק מהנושא כמו מאש ולזרוק אותו על אחרים – פעם על יואב גלנט, פעם על ישראל כ"ץ, וכמובן על אדלשטיין. גם עכשיו הוא ממשיך לחפש את הפראייר התורן שייקח את זה על עצמו. אבל ייתכן מאוד שבקרוב לא תהיה לו ברירה – או שהוא יוביל את העניין, עם כל המחירים הציבוריים הכרוכים בכך, או שימשיך למרוח זמן בהנחה שהכנסת ממילא תתפרק בחורף.
מה יקרה בינתיים? קואליציית נתניהו מונה כעת 60 חברי כנסת בלי אבי מעוז. כל הצבעה תהיה פתח לסחטנות. כבר אתמול הצהיר מעוז שהוא לא חלק מהקואליציה, ואם רוצים שיהיה, יש להיענות מיד לדרישותיו – עשרות מיליונים לתלמודי תורה לאומיים ואפשרות לפקח באופן אפקטיבי על התוכן במערכת החינוך.
הדרישה האחרונה כבר עוררה זעם בסבבים הקודמים, לא רק מול האופוזיציה אלא גם מול ראשי עיריות שמזוהים עם הקואליציה. אם יש נושא פופולרי פחות מהגיוס, זה ההתערבות של מעוז בתכנים של בתי הספר הממלכתיים. גם החרדים מודים שלא יהססו להשתמש בכך שהפכו ללשון המאזניים כדי לקדם את האינטרסים שלהם. נתניהו יהפוך סחיט עוד יותר ממה שהיה עד עכשיו.
האתגר הבא של נתניהו יהיה עסקת חטופים – נתניהו נחוש ללכת לעסקה. הוא אמר זאת בפירוש בשיחות שקיים השבוע, ובימים האחרונים היה נכון לפשרה נוספת. בסביבתו מכחישים בתוקף שהלך והתרכך במשא ומתן ככל שהתקרבה הפגרה והאיום לפיזור הכנסת הוסר.
השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מתלבטים: ההערכה היא שלא ימהרו לפרוש, אך גם אם כן, זה יהיה במודל בן גביר בסבב א' – ההשפעה במשרדים תישמר, והם יחפשו דרך לחזור לקראת חידוש המושב.
אלא שהפעם זה לא כל כך פשוט – כדי להחזיר אותם לממשלה יצטרך נתניהו לחזור ללחימה: המשמעות היא שלא תהיה עסקה כוללת שתשחרר את יתר החטופים, המלחמה תימשך ויהיה לנתניהו קושי להציג הישגים בגזרות אחרות כמו הסכם נורמליזציה עם סעודיה. לכל החלטה יהיה הפעם מחיר משמעותי גם מבחינה מהותית וגם מבחינה פוליטית.
