ההתנצלות של נתניהו בפני הקטארים בפגישה המוקדמת בבית הלבן, והתמיכה שלו בתוכנית לסיום המלחמה מול עיני העולם, הם מהרגעים החשובים בחודשים האחרונים – אולי הרגע המדיני החשוב ביותר מאז תחילת המלחמה. זה לא בגלל שחמאס יגיד כן (הלוואי! אבל הסיכוי לכך הוא קלוש), אלא בגלל שעכשיו הלחץ עובר לארגון הטרור. יש תוכנית על השולחן, שבעיניים עזתיות חפצות חיים המשמעות שלה היא חיים: ישראל מוכנה לסיים את המלחמה, להכניס כוח בין-לאומי ובהמשך אפילו את הרשות הפלסטינית, להבטיח שלא תספח את עזה, שתאפשר חופש תנועה לאזרחים עזתים (פנימה והחוצה) וכמובן תוכנית טראמפית לשיקום הרצועה כולל הכנסת סיוע הומניטרי בלתי מוגבל. ארצות הברית מובילה, באירופה תומכים ומדינות ערב ואפילו הרשות הפלסטינית מברכות.וחמאס? עוד רגע נחזור לזה, אבל עוד קודם, באופן אבסורדי, הרגע הזה אמש (שני) שבו טראמפ הכריז על התוכנית שלו לסיום המלחמה, כולל תוכנית אמיתית ליום שאחרי ברצועת עזה, התחיל דווקא באחת הפעולות הלא-מוצלחות של ישראל מאז תחילת המלחמה: התקיפה הישראלית בדוחא. מה שהיה אמור להיות אם כל החיסולים, הפך לכישלון גדול, או בשפתו של נתניהו - כישלון מוחלט. מבצעית זה נכון, הבכירים שרדו, המבצע נכשל, אבל דווקא התקיפה הזאת, ששידרה מסר של בעל הבית השתגע, ערבבה מחדש את הקלפים. הלחץ על טראמפ מבית ומבחוץ גבר, קטאר וטורקיה נכנסו לאירוע, וכך באחת מנקודות השפל הגדולות של ישראל בציר הבין-לאומי, כשהבידוד הולך וגדל - הגיע חבל ההצלה שלנו.ונתניהו לקח אותו, כשהוא בולע בדרך שני צפרדעים: ההתנצלות לקטארים והביקורת על ההסכם מהבייס שלו.נכון, למי שנותן מקלט מדיני למחבלים ומשתף פעולה על-מלא עם הרוצחים המתועבים מ-7 באוקטובר, לא מגיעה שום התנצלות, אבל החזרת החטופים והסרת האיום מעזה, המטרה שבשבילה אנחנו נלחמים כבר שנתיים, חשובה יותר. 21 סעיפים כוללת תוכנית טראמפ, אבל בליבה היא נוגעת בדיוק במה שכל ישראלי רוצה: כל החטופים בבית בתוך 72 שעות, חמאס מתפרק מנשקו ולא שולט בעזה לא בצורה ישירה ולא בצורה עקיפה, ולישראל יש חופש פעולה מלא מול כל הפרה ברצועה. לא שיגור רקטה, אלא כל ניסיון של חמאס או כל ארגון טרור אחר לייצר אמצעי לחימה ברצועה.ויש עוד דבר אחד: מנהיגי העולם, אלה שאישרו את התוכנית והביעו בה תמיכה פומבית, שמעו אתמול את טראמפ מדגיש - אם חמאס יגיד לא לכן הישראלי, לנתניהו יש את כל התמיכה שלנו להשמיד את האיום.ועכשיו נחזור לחמאס: הסיכוי שארגון הטרור יקבל את המתווה הוא קלוש. חמאס התנגד מהיום הראשון לפירוז הרצועה, חמאס מתנגד נחרצות לשחרור כל החטופים לפני נסיגה מלאה של צהל מהרצועה. אז למה בכל זאת המצב הפעם יכול להיות שונה? מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, אינדונזיה, פקיסטן, טורקיה, סעודיה וקטאר תומכות, גם הרשות הפלסטינית וגם מדינות באירופה, כולל אלה שתקפו את ישראל והכריזו על מדינה פלסטינית רק בימים האחרונים. חמאס עלולים למצוא את עצמם מבודדים יותר מאי פעם.ועכשיו טראמפ צריך להפעיל את כל כובד משקלו על מדינות ערב, ובראשן הקטארים והטורקים. הלחץ חייב להיות על ארדואן ומוחמד אל ת'אאני - המסר שלהם לראשי חמאס חוץ צריך להיות חד וברור: או שאתם בפנים, או שאתם לבד. ויותר מזה, הגיע הרגע להציב להם אולטימטום: או שאתם אומרים כן לעסקה, או שאין יותר מקלט מדיני - ואתם מגורשים מקטאר וטורקיה וחוזרים להיות מטרה כמו כל מחבל ברצועת עזה. ישראל הוכיחה אתמול לעולם את הברור מאליו - לא רוצים מלחמה, רוצים את החטופים בבית ואת הסרת האיום, וכן גם את שיקום הרצועה לטובת התושבים בעזה.וחמאס? נמתין, אבל אנחנו זוכרים ויודעים - זה אותו חמאס של 7 באוקטובר.