מלחמת 7 באוקטובר הולידה לא מעט סמלים. אחד מהם הוא בני הזוג ג'ון ורייצ'ל גולדברג-פולין, הוריו של הירש שנרצח באכזריות במנהרה בעזה באוגוסט 2024. אף שידעו שלעולם לא יזכו לראות את הירש רץ לעברם בזרועות פתוחות, הם נלחמו חודשים למנוע מאחרים גורל דומה. השבוע, כשחזרו 20 החטופים החיים, בחרו לצטט את שיר המעלות, המתאר את שובם של חטופים לציון, ועל דש חולצתם המדבקה המפורסמת עם המספר 738: בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים (...) הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה – בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.הרבה דמעות ידעה מדינת ישראל בשנתיים האחרונות, כנראה הקשות בתולדותיה. נאומו של נשיא ארהב דונלד טראמפ השבוע בכנסת היה בבחינת משב רוח צונן אחרי שנתיים חנוקות בלי אוויר – הנשיא טראמפ שיבח את גבורת חיילי צהל וקרא לנצל את ההישגים המדהימים שלהם בשדה הקרב להישגים מדיניים. טראמפ נחוש ליצור עידן חדש של שגשוג ושיתוף פעולה.גם בנימין נתניהו רוצה לקצור את זרעי היגון והדמעות – ראש הממשלה הנחה את יועציו לנסות למשוך את הקדנציה כמה שיותר, והתכנון הוא ליצור הישגים מדיניים בחסות המעורבות האמריקנית האגרסיבית. הכוונה לעוד הסכמים מדיניים שחלקם היו על סף סגירה ערב 7 באוקטובר: סעודיה, אינדונזיה, פקיסטן, עומאן, מאוריטניה, סומלילנד ומדינות אחרות על הכוונת, ונבחנים גם הסדרי ביטחון עם סוריה ואולי בהמשך גם עם לבנון. זרוע אחת תנסה להביא הישגים, וזרוע אחרת תפקח עין על איראן, ואם צריך גם תעשה מעשה. יש אתגרים והזדמנויות, אומר נתניהו – והוא ילך רחוק כדי לממש אותם.אפילו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לא מתכוונים כרגע ללכת לשום מקום: הם יתקפו, ימתחו ביקורת וידרשו מהלכים נועזים, אבל כרגע – הם בפנים. העובדה שטראמפ לקח חסות על האירוע הפכה את הפרישה שלהם ללא-פופולרית בעליל, ומכאן שלא כדאית פוליטית. מי שיפרוש כרגע עלול להפסיד יותר משהרוויח.לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאןערב פתיחת כנס החורף, הבעיה המרכזית של נתניהו היא החרדים, וליתר דיוק – הגיוס. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא להחזיר את סדר היום האזרחי לשולחן, ולקדם את חוק הפטור מגיוס שדורשים החרדים. הנטל על המשרתים עומד להישאר גבוה ביותר עוד תקופה ארוכה, והחוק הזה הוא הדבק שמחבר בין היריבים שלו, וחשוב לא פחות – מביא להם מצביעים.הבעיה היא שגם אם תחבור שס לממשלה, עדיין תמנה הקואליציה 60 מנדטים בלבד, מה שיחייב את נתניהו להכניס גם את יהדות התורה. במקרה שכזה לא יהיה מנוס מהתקדמות ממשית בחוק וגיבוש דיל רחב יותר, שכולל חוק פטור מגיוס (או לפחות התקדמות של ממש), העברת תקציב וסיום הקדנציה. כך יוכל להספיק להחליף שוב את סדר היום באחד מדיני. נתניהו ממשיך להתלבט ולהחזיק הרבה כדורים באוויר, אבל היעד שלו כרגע הוא להמשיך לשלוט ולהמתין להתאוששות המיוחלת בזירה המדינית – ובזירת הסקרים.ויש עוד זירה, חשובה לא פחות, שמומלץ לעקוב אחריה. נתניהו טוען שוב ושוב שכדי להשיג את המטרות האלה צריך אחדות. בלי לכידות פנימית לא נצליח, אמר. זה היה חשוב ומרגש אלמלא היה נוקט במקביל פעולות הפוכות לגמרי: ההחרמה של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית היא חלק מהניסיון העיקש של נתניהו לברוח מהקמת ועדת חקירה ממלכתית שכל שריו קראו להקים בתחילת המלחמה. מסע הדה-לגיטימציה הפרוע שלהם לנשיא העליון הוא בבחינת הוספת חטא על פשע.במקביל מתכנן נתניהו קידום חוקים שיאפשרו לו לשלוט בפקידות הממשלתית ושורה של חוקים נוספים שבצנרת, ונועדו לאפשר לשרים לרכז עוד כוח בידיים. אילו הייתה ועדת חקירה, אולי היא הייתה מזהירה בדיוק ממה שקורה בימים אלה ממש – התרברבות מוגזמת בניצחונות, טיפוח גורמים מסוכנים כמו טורקיה וקטאר, הפטרוניות של חמאס, קידום חקיקות שמחלישות את השירות הציבורי, ובעיקר חזרה לסדר יום שמפלג את החברה ומחזיר אותנו ל-6 באוקטובר.את הפירות המדיניים, שבתקווה יגיעו בהקדם, זרעו כל לוחמי צהל וכל מי שעבר כאן את 7 באוקטובר, אנשים שמגיעים מכל קצות הקשת הפוליטית ומכל חלקי החברה – מגיעים לנו ימים של שקט וריפוי אמיתי, ולא הצהרות חלולות על אחדות.