יותר מדי אנשים תבוניים מקבלים בהשלמה ואף בהבנה את פסיקת בית המשפט העליון שתעצור את תל אביב (ואת המדינה כולה, היות שאני רואה כמה תיירי-פנים מציפים את העיר בסופי שבוע ויושבים בסוזאנה, נגיד, בגלל שסגרו להם את נס ציונה). מקבלים בהבנה ומוכנים להקרבה, כביכול, ולא רואים איך מוכרים לנו כפייה דתית במסווה של צדק חברתי-כלכלי.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אילן לוקאץ'
אז עכשיו בעל המכולת השכונתית הקטנה והנוסטלגית הוא הגיבור, ו-AM/PM הם הרעים, נכון? AM/PM שבגלל חוק שעות עבודה ומנוחה, שאוסר על העסקת יהודים בשבת, נאלצים להעסיק בשבתות רק סטודנטים ערבים. ועכשיו, מי יאבדו את פרנסתם? הסטודנטים הערבים כמובן.
חברי המתייפייפים, באתם להיות חברתיים ויצאתם גזענים.
אגב, לפי אותו חוק עזר עירוני, אסור לפתוח את העסק בלי היתר מיוחד גם אחרי תשע בערב. וגם זה הרי מציב תחרות בלתי הוגנת לבעל המכולת, לא? הוא סוגר בשבע, ואני מתחיל לבשל רק בעשר בלילה, מגלה שנגמרה אבקת הסוכר ושולח את הגדול לאם-פם. אז למה לא נוהל המאבק גם נגד הפתיחה בלילות? כן, תמשיכו להאמין שלא היה מדובר בכפייה דתית. אני מצדיע להיגיון שלכם.
אנחנו נמשיך בגלישה אל החומייניזם, אבל חומייניזם נאור הוא יהיה, ברור. נלך אל קץ התרבות החופשית שלנו בלב שקט ובהשלמה: לא בגדנו, ציקצקנו את עצמנו במסירות-הנפש עד נשימתנו האחרונה.
אני, אגב, זוכר מהמכולת השכונתית הקטנה שלנו לא רק את סילביה באמפר אלא גם את מחירי השחיטה שיעקב השית עלינו שנים רבות. ואני גם זוכר את אנחת הרווחה של השכונה כולה ביום שפתחו פה AM/PM, אפילו המחירים שלהם היו שפויים בהרבה מאלה של המכולת השכונתית הקטנה. אבל זכותנו שלא להיעשק לא מעניינת עכשיו איש.