מאז יום שני כולם נורא מתרגשים ממאות ה"אימוג'י" החדשים שתכף יגיעו. לטובת מי שלא שאיננו ילדה בת 13, ולא קם לבית הספר, מדובר בפרצופונים ובקישקושונים החמודים שמוסיפים להודעות "וואטסאפ". 240 ציורים וסמלונים פצפונים חדשים יתווספו לסטנדרט הדיגיטלי. לכל דבר יש ציור, ועוד מעט נראה אותם בכל מקום.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בואו נדבר לרגע על הסינים: לעם החביב והטראגי הזה יש נטייה לבחור תמיד באופציה הפחות טובה. נגיד, כלי אוכל - במערב התאמנו את הכלים לאוכל, יש לנו סכין ומזלג בשביל השניצל והסטייק. אצל הסינים, זה הפוך. הם התאימו את האוכל לכלים. כלומר, למקלות המגוחכים האלה שאי אפשר לחתוך איתם שום דבר. כל האוכל שם חייב להיות חתוך לגודל ביס, כמו בפעוטון. זו הייתה טעות, ולא היחידה של הסינים. העניין עם האידאולוגיה גם היה בעיה, לא? בבחירה בין קפיטליזם לבין קומוניזם, הסינים עשו שטות איומה. שוב הם עמדו בפני צומת ובחרו בפנייה הלא נכונה.
מה עם הרפואה הסינית? בבחירה בין ללמוד את גוף האדם לבין להמציא סיפורי סבתא, אתם כבר יודעים לאן הם הלכו. ולכל חובבי הפולקלור, אני מציע לברר את שיעור תמותת התינוקות בסין למשל, ולשאול את עצמם אם גם הם היו מוכנים לסכן את חיי הילדים שלהם בשביל קצת אקזוטיקה רוחניקית ממזרח אסיה.
עכשיו לעניין של ה"אימוג'י" האלה, הכתב הוא כמובן השיא. הכתב הסיני והיפני הוא כתב סימנים, כתב ציורים. בבחירה בין הא'-ב' לבין כתב ציורים, הסינים שוב לקחו את הפנייה הלא נכונה וכך הם נתקעו עד היום עם כתב מסובך שיש בו אלפי סימנים במקום 20-24. בשביל ההמחשה, זה אומר שילד סיני מגיע לרמה שמאפשרת לקרוא עיתון יומי רק בסביבות כיתה ח', אחרי 8 שנות לימוד. לא ממש יעיל, שלא לדבר על מאות מיליונים בכל מיני כפרים נידחים שלא יודעים בכלל לקרוא ולכתוב.
נראה שמישהו שם החליט להפיל גם אותנו בפח הזה, ועכשיו אנחנו נזרוק את כל מה שיש לנו ונעבור להירוגליפים, אתם יודעים, כתב ציורים מפגר. אני מוכן לשים כסף שמדובר על בדיחה ענקית על חשבוננו. לבדיחה הזאת יש גם סמל בין מאות ה"אימוג'י" החדשים, אבל כנראה שלא יפה להראות אותו.