במהלך כל סוף השבוע השתדלתי לעקוב אחרי מה שאומרים עלינו ואחרי מה שכותבים עלינו. בפייסבוק, היו הרבה סטטוסים שאמרו למשל: "למה התקשורת מקשקשת את עצמה לדעת?", "למה יש שמה כל הזמן מצעד של אנשים שאין להם כבר מה להגיד?", "למה אין קצינים בדימוס שיהיה להם מספיק אומץ להגיד: אני לא בא לדבר בטלוויזיה?" נו שוין.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
רק מה, שקראתי במקביל לא פחות סטטוסים שאמרו "למה שידרו אתמול את האח הגדול בזמן שלב העם עם שלושת הנערים החטופים?" כן. והייתה גם אחת שכתבה "למה התקשורת לא סותמת את הפה הגדול שלה ונותנת לצה"ל לעבוד?"
טוב, אז אלה שרוצים שהתקשורת תשדר שירי מולדת ותיתן לצבא לעבוד, כאילו שזאת עבודה, אז חבר'ה, זה לא הולך לקרות. אנחנו לא מדינה טוטטליטרית שבה הצבא הוא קדוש, שבה אסור לברר מה הצבא עושה, כמו שקורה למשל בקובה, בסוריה או בצפון קוריאה. לזה עוד לא הגענו.
אם כך, אז נעבור לטיעונים היותר שפויים. אם משדרים על החטיפה מסביב לשעון, אז מיד אלפי טוקבקיסטים כותבים בכל מיני ניסוחים, אבל פחות או יותר זה מה שהם אומרים: "מה זה מצעד הפוליטיקאים והגנרלים בדימוס שאומרים שוב ושוב את אותם הדברים?"
ומצד שני, אם המצעד של מפקדי סיירת מטכ"ל לדורותיהם יפסק רק לשנייה, מיד מתיישבת לה חברת הכנסת שולי מועלם מהבית היהודי וכותבת מכתב זועם לשר התקשורת: "בעיתות משבר לאומי", היא כותבת, "למה ציבור שומר מסורת צריך עם צאת השבת לסבול את שגרת לוח השידורים? זה פשוט מוציא אותי מדעתי". ככה היא כתבה. למרות שבאלוהים, אין לי שום מושג על איזו שגרת שידורים היא מדברת שהייתה אתמול.
ובכל שנייה שחברת הכנסת שולי מועלם יוצאת מדעתה, נכתב עוד סטטוס הפוך, או אלף סטטוסים הפוכים - ובאולפני החדשות שמארחים שעות על גבי שעות ולמה? ואיך זה שכבר עברו עשר דקות ממש בלי עדכון משמעותי בקנה מידה של פשיטה בעורף האויב או שחרור דרמטי?
רק מה, אם בכל זאת מישהו באולפן יגיד משהו בעל ערך או יוסיף איזשהו פרט, מיד יקפצו עליו עוד אלף טוקבקיסטים אחרים שלא ממש בקיאים באיך זה עובד והם יכתבו: "למה הם נותנים מידע לאויב? שיפסיקו לדבר מיד!"
לכן, אתם מבינים, אני גאה בשידורים בסוף השבוע על החטיפה. לא רק בערוץ שאני עובד בו. גם בשידורים של ערוץ 1 וגם בשידורים של ערוץ 10. אם תוקפים אותנו מכל כך הרבה כיוונים אז כנראה שעשינו משהו מאוד מאוד נכון. כעיקרון, כבר בטח הבנתם שאני בז לדרישה הדיקטטורית של תסתמו את הפה ותתנו לצה"ל לעבוד. ובכל זאת, אני אעשה על זה פאראפרזה קטנה: תנו גם לתקשורת לעבוד.