"אתה צוחק עלי?" מילמל רוברט גיבס לשפופרת. על הקו, מתמחה צעיר ממחלקת הדוברות של הבית הלבן, מהצעירים שרק צריכים להישיר מבט אל הצג של סוכנויות הידיעות ולצעוק אם משהו חריג מתרחש. המתמחה נשבע שהוא בדק אפילו בסוכנות הידיעות הצרפתית, וגיבס רץ לשים את המשקפיים. "טוב, נו, נצטרך להעיר את הבוס" *
הנשיא אובמה הלך לישון, יש לשער, כרגיל, ומבלי לצפות לטלפון מסקנדינביה מהסוג שאותו קיבלה הפרופ' עדה יונת אך שלשום. סופו של הארוע המוזר שהחל היום באוסלו, יהיה נאום קבלה בבית העירייה הישן בליל דצמבר קריר, שבו יקבל אובמה את הפרס בעבור שלום שהוא רוצה להשיג ועולם נטול נשק גרעיני שהוא מקווה ליצור.
זאת ודאי לא הפעם הראשונה שמישהו יקבל את הפרס על הישגים מפוקפקים או הסכמי שלום שקרסו (ע"ע קיסינג'ר ומלחמת וייטנאם), אבל "אווירה חיובית"? עכשיו, אחרי הרמת הגבה הקולקטיבית של העתונאים מול הכרזת הזוכה, רוטנים ודאי חברי הועדה: מדוע הקהילה הבינלאומית ושליחיה ב-CNN מעדיפים 'רקורד' ולא מסתפקים בחזון. שהרי, החזון לעולם המוסלמי, למשל, היה נועז ואמיץ וראשון מסוגו...?
אלא שהעולם היה מסתפק גם בהישג צנוע יותר, ובלבד שהיה משהו להיאחז בו. סגנית השר הקנייתית ואנגארי מאאת'אי שתלה לפחות כמה עציצים למען עולם ירוק יותר בטרם זכתה ב-2004. אל גור עשה סרט שעשה לי לא נעים בבטן. מוחמד יונס המציא מיקרו-הלוואות שנתנו לכפריים בעולם השלישי תרנגולת או פרה כדי להתחיל ולבנות איתם משק במקום לריב על משאבים.
ואובמה פיזר לנו עד עכשיו חיוכים צחורים מלוא החופן (לא כולל אתכם, נתניהו ואבו מאזן, כלפיכם החמיצות הנזפנית היתה טקטיקה) ובעיקר דיבורים ודיבורים שאיתם איש לא הלך עדיין למכולת.
מישהו דיבר על קלינטון?
קשה שלא לחשוב על מישהו אחר בהקשר הזה. לא מעט ישראלים יזכו לפגוש שוב בחודש הבא את ביל קלינטון בארועי פורום סבן. האיש שירק דם כדי לחסוך בדם במזרח התיכון לא זכה בפרס נובל, אף ששמונה שנותיו בתפקיד היו משופעות ביוזמות שלום ופתרון סכסוכים. למעט ההסתבכות בסומליה, קלינטון חשב, דיבר, ועשה שלום; 'קרן קלינטון' שלו ממשיכה בפרויקטים הומניטריים רחבי היקף גם היום. אמנם חתן הפרס לשנת 2002, ג'ימי קרטר, מתייצב כמשקיף בכל בחירות אבל קלינטון עשה יותר ממנו. רעייתו הילרי תתקשר בשעות הבוקר לבוס שלה כדי לברך אותו, אבל השיחה בינה לבין בעלה בעניין הזה תהיה הרבה יותר מעניינת.
ועדת פרס נובל מסתכנת באובדן אמון רעוע ממילא. כשמרטי אחתיסארי מפינלנד זכה בשנה שעברה, המהמנו בעניין מסוים - נו, עוד פוליטיקאי שרוצה עולם טוב יותר אבל תזכירו לי איזה סכסוך הוא עזר לפתור - והמשכנו הלאה. כאן יעצרו כולם וישאלו: ומה יהיה אם ייכשל אובמה? אם עירק תוסיף לדמם ואפגניסטן תבער גם אחרי הנסיגה, ואם אל-קעידה יכה שוב? ולא יהיה בוושינגטון קאובוי שיתייצב לדו-קרב וירדוף אחרי ראשי הנחש, גם במחיר של אובדן חיילינו ונחתינו?
ראיתם מה קרה עם אל-בראדעי?
בקבלו את הפרס, אובמה מזמין לגלוג רחמני בכל פעם שלא יעלה בידו להשיג חידוש מו"מ במזרח התיכון. קל וחומר, קיצוץ במצבת ראשי החץ הגרעיניים של רוסיה, וסין. או כשלונו הצפוי בהחמרת הסנקציות על אירן אל רמה שתניא את הפרסים מקידום תכנית הנשק החשאית.
הפנטזיה על עולם ללא נשק עומדת ביסוד המנדט שהפקיד ממציא הדינמיט, אלפרד נובל, בידי ממשיכי דרכו, ובהשראתו ניתן דגש אחרי מלחמת העולם לפירוק מנשק להשמדה המונית בכלל ונשק גרעיני בפרט.
מכאן, זכייתה של "קבוצת מדענים נגד עולם גרעיני" בשנת 1985, וזכייתה של הסוכנות לאנרגיה אטומית ומוחמד אל-בראדעי בשנת 2005. על הראשונים מי שמע, ועל האחרונים שמענו יותר מדי; אל-בראדעי, שנחשב בעבר איש מקצוע צנוע וישר כסרגל, נסע בשבוע שעבר לטהרן והתנשק עם אחמדינג'אד כמי שגילה בעיניו את האור: הנה הנה נבקר בקום, נעשיר אוראניום ברוסיה ברמה נמוכה עבור האירנים, והפצצה תישאר על מדף השרטוטים. פרס הנובל של בארדעי עשוי, בראיה הסטורית, לבייש את אלפרד נובל לא פחות משהוא עשוי לבייש את ברק אובמה.
בורסת ההימורים לנובל בשנה הבאה נפתחת כעת. לאחד הפרשנים היה היום הימור בטוח: מיס עולם 2010 (מן הסתם, עוד אחת מונצואלה). שהרי, בדרך אל הכתר, היא תמיד כל כך רוצה ומתכוונת להביא שלום עולמי.
* הסיטואציה פרי הדמיון. אבל משום מה, נשמעת הגיוני.
אובמה: מופתע מבחירתי לקבלת הפרס
יונית לוי בטור מיוחד לחדשות 2 באינטרנט על זכייתו של אובמה בנובל